בבא קמא דף סט עמוד א

פרק שביעי

וקשה מהך דרי"ו: הלכה כסתם משנה, ותנן כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזות אדמה,

כאדמה- שיש הנאה מינה, אף זה שנפדה שרי להנות מינה.

ושל ערלה - בחרסית, כחרסית שאין הנאה ממנה,

ושל קברות בסיד, כחיור כעצמות, וממחה ושופך שילבין יותר.

וארשב"ג: דווקא בשביעית שהן הפקר, אבל בשאר שנים הלעיטהו לרשע וימות.

והצנועין: מניחין המעות, ואומרים כל הנלקט מזה מחולל על מעות אלו!

ואי: צנועין היינו רשב"ג - הרי כל מקום ששנה רשב"ג במתני הלכה כמותו חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה,

- אלא: לא תימא כל הנלקט מזה, אלא כל המתלקט מזה שזה עדיין ברשותו

וקשה שהרי ארי''ו: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד, ורבי דוסא נלקט קאמר!

דתניא ר"י: שחרית בעה"ב אומר: כל שילקטו עניים היום יהא הפקר,

רבי דוסא: לעת ערב אומר: כל שלקטו עניים יהא הפקר!

- איפוך: ר'י לר' דוסא, ורבי דוסא לרבי יהודה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום