בבא קמא דף עא עמוד ב

פרק שביעי

אכילת מעשה שבת

ר''א ורבינא חד אמר: אסור מדאורייתא, - כדאמרן.- ולכך פטרו רבנן.

חד אמר: אסור מדרבנן קדש הוא ואין מעשיו קדש. ופטרו בע''ז ובנסקל

ור"מ דמחייב: שוחט לע"ז: א. כיון דשחט בה קצת אסרה,

והשאר זה כבר איסורי הנאה ולא את שלו טבח!

ב. רבא: שאומר בגמר זביחה הוא נעשה לע''ז.

ויקשה: שור הנסקל איסורי הנאה נינהו, ולא את שלו הוא טובח.

ג. רבא: כגון שמסרו לשומר, והזיק בבית שומר, ונגמר דינו בבית שומר

ור"מ סבר כר' יעקב: דאף משנגמר דינו - החזירו שומר לבעלים מוחזר,

וסבר כר"ש: דבר הגורם לממון כממון, דקדשים שחייב באחריותן - חייב

ר"כ: כשאמרתי לפני ר"ז: איך אפשר להעמיד דלא כר"ש הא תני סיפא ר"ש פוטר בשני אלו, מכלל דבכולה מתניתין מודה?

- א"ל: לא, מכלל דמודה בטבח ומכר לרפואה ולכלבים.

בעא רבא מר"נ: גנב שור של שני שותפין וטבחו, והודה לאחד מהן, מהו? 'חמשה בקר' ולא חצאי בקר, או''ד ואפי' חמשה חצאי בקר.

א"ל: חמשה בקר' - ולא חמשה חצאי בקר.

והקשה: גנב משל אביו וטבח ומכר, ואח"כ מת אביו - משלם דו''ה.

והא כאן כיון דמת אביו, כמו שקדם והודה לאחד מהן דמי, ותני: משלם תשלומי דו"ה!

- א"ל: הב"ע - כגון שעמד אביו בדין.[אבל בלא עמד לא משלם דו"ה]

והך דבסיפא: מחלקים בין אח"כ טבח ומחר ולא מחלקים אי עמד בדין או לא

- א"ל: ה"נ אלא איידי דנסיב רישא גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו,

- נסיב סיפא גם גנב משל אביו ומת אביו ואח"כ טבח ומכר.

בבוקר א"ל: חמשה בקר' ואפי' חמשה חצאי בקר,

ולא אמרתי לך בערב שלא אכלתי בשר שור.

ורישא: דחייב דקרינא ביה 'וטבחו' כולו באיסור,

סיפא: דפטור לא קרינא ביה וטבחו כולו באיסור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום