בבא קמא דף עב עמוד א

פרק שביעי

• ר"ח לר"א: ש"מ אינה לשחיטה אלא לבסוף,

דאי ישנה כיון דשחט בה מעט אסרה, והשאר לא את של בעליו טבח.

- א. א"ל ר"ה ב"דר: חיובו הוא על אותו המעט.

ודחאו רב אשי: 'וטבחו' כולו בעינן וליכא.

ב. א"ל: כך אר"ג מדרבא: כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים.

• איכא דמתני: ר"ש: שחיטה רק לבסוף, לרי''ו ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף

לימא סבר רי"ו: חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא, דא'כ לא את של בעליו טבח

- א. א"ל ראבד"ר: מאי דחייב, על אותו מעט.

ודחאו רב אשי: 'וטבחו' כולו בעינן וליכא.

ב. אלא כרבא: שמתחייב- כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום