בבא קמא דף עה עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והתניא: אמר לו: אין בדבריך כלום, שכבר הודית ?

ולכאו תנאי היא: תנא שאמר שכבר אין לך עדים סבר: מודה בקנס ואח''כ באו עדים חייב,

ותנא שאמר שכבר הודית סבר: מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור

- ודחי' דלכו''ע: מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור,

- וחלקו: אי היה חוץ לב"ד, או בתוך ב"ד.

מודה בקנס ואח"כ באו עדים - רב: פטור, ושמואל: חייב.

טעם רב שחייב: אם המצא בעדים תמצא בדיינין, פרט למרשיע עצמו. והא מאשר ירשיעון נפקא - אלא ש"מ: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.

טעם שמואל: 'אם המצא תמצא'- מבעי לגנב עצמו, כדתנא דבי חזקיה [סג:].

הקשה רב לשמואל: ראה עדים שבאים, ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי, משלם רק קרן!

ענהו שמואל: כאן מדובר - כגון שחזרו עדים לאחוריהם.

והך דסיפא: דראבר"ש: יבואו עדים ויעידו, מכלל דת"ק חולק.

ענהו שמואל: ס"ל כראבר"ש [ולא כת"ק] וא"כ לשמואל וודאי תנאי היא.

רב: לא חלקו: רק שם אראבר"ש שהודה מחמת פחד דעדים משא"כ כאן לכו"ע: פטור.

במקום שהמודה פוטר עצמו לגמרי אם חייב

א. ר' המנונא: מסתבר כרב באומר גנבתי ובאו עדים שגנב - פטור, שהרי חייב עצמו בקרן, אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב, וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר - חייב, שהרי פטר עצמו לגמרי.

רבא: קפחת לסבי דבי רב דהא ר"ג פטר עצמו לגמרי, ולא השיב רה''מ לר''ח כן.

ב. מרי"ו: גם אמר כן שבאו עדים שגנב, וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו

עדים שטבח ומכר - חייב, שהרי פטר עצמו מכלום.

ג. ר' אשי: כן מדוייק מהמשנה ומהברייתא.

מתניתין: גנב ע''פ שנים, וטבח ומכר ע"פ ע''א או ע"פ עצמו - משלם כפל

ל''ל גנב ע''פ שנים? ליתני: גנב וטבח ע"פ ע"א או ע''פ עצמו - משלם קרן! משמע שאם חייב עצמו בקרן לא אמרי' דומיא דע''פ דע''א. שחייב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום