בבא קמא דף עג עמוד א

פרק שביעי

א"ד: רבא גם כאביי: דלמפרע נפסל, וכאן טעמו משום פסידא דלקוחות.

איכא בינייהו?: דהעידו שנים לאחד, ושנים לאחד, א"נ דנפסלו בגזלנות.

אי משום חידוש - ליכא, ואי משום פסידא דלקוחות - איכא.

רי"ר מדפתי: ר"פ עשה כרבא דמכאן ולהבא.

• רב אשי: הלכה כאביי ביע"ל קג"ם.

מיירי: שהעידו בבת אחת והוזמו

[דאי קודם על הגניבה מתברר דכשהעידו על הטביחה היו פסולין]

• לימא כתנאי: היו שנים מעידין אותו שגנב והן מעידין אותו שטבח,

והוזמו על הגניבה - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.

הוזמו על הטביחה - הוא משלם כפל, והן משלמין שלשה.

א"ר יוסי: דוקא בשתי עדיות, אבל בעדות אחת אי בטלה מקצתה בטלה כולה.

בשתי עדויות בהכרח בעדות אחת כעין שתי עדויות דהיינו כת אחת בזא"ז, אבל עדות אחת בבת אחת לא

[ושתי עדויות לא שתי עדויות ושתי כתות דא''כ בכת אחת בזא''ז בטלה מקצתה בטלה כולה]

וסברוה: דכו"ע - תוך כדי דיבור כדיבור דמי,

ולרבנן: מכאן ולהבא נפסל, והוזמו רק על הטביחה [ולא על הגניבה]

ולר' יוסי: למפרע נפסל ומיד שהעידו נפסלו הוזמו גם על הגניבה.

- אמרי: אי תוך כדי דיבור כדיבור דמי,

כו"ע: למפרע הוא נפסל, וכאן חלקו בתכ"ד כדיבור.

רבנן: תכ"ד לאו כדיבור, ורבי יוסי: תוך כדי דיבור כדיבור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום