בבא קמא דף עא עמוד א

פרק שביעי

ויקשה: הגם שאין הריגה, יש מלקות, וקי"ל דאינו לוקה ומשלם!

- כר"מ היא: שלוקה ומשלם.

אי ר"מ: אפילו טבח בשבת! וא"א לומר שלר''מ: שבחייב מיתה לא משלם,

דהתניא: גנב וטבח בשבת, גנב וטבח לע"ז, גנב שור הנסקל וטבחו

- לר"מ: משלם דו"ה, וחכמים פוטרין!

- אמרי חברותא מדרי''ו: בטובח ע"י אחר. ומתחייב האחר

א. כרבא: 'וטבחו ומכרו', מה מכירה ע"י אחר, אף טביחה ע"י אחר.

ב. דבי ר' ישמעאל: 'או' - לרבות את השליח. ג. דבי חזקיה: 'תחת' - לרבות את השליח.

דמה שהוא עצמו לא מתחייב, לא שפטור אלא מצד דקלב"מ

ולחכמים: שפטרו שסברו כר''ש: שחיטה שאינה ראויה לע''ז לא שמה שחיטה.

ואפי': ששחיטה בשבת מצד עצמה ראוייה רק שמתחייב בנפשו

- ס''ל כרי"ו הסנדלר: דתנן: המבשל בשבת,

לר"מ: בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל,

לר"י: בשוגג - יאכל במוצ"ש, במזיד - לא יאכל עולמית.

רי"ו הסנדלר: בשוגג יאכל למוצ"ש לאחרים,

במזיד לא יאכל עולמית גם לא לאחרים.

כר''ח 'ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם'

מה קדש אסור באכילה, אף מעשה שבת אסורין באכילה.

'לכם'- שלכם יהא [דבשוגג מותר בהנאה] אבל במזיד 'מחלליה מות יומת'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום