בבא קמא דף סט עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולא: אפכה לרי'ו, - דצנועין ור'י אמרו דבר אחד,

דבמשנה: לר"י יש ברירה, ובעלמא שמעי': לר"י דאין ברירה,

דתנן: הלוקח יין מבין הכותים, לר''מ: אומר: שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, ט' מעשר שני, ומיחל ושותה מיד, ר"י ור' יוסי ור"ש: אוסרין.

אמרי: סוף סוף למה הפכת למתני'? משום דקשה ר"י אדר"י, הא עכשיו קשה דרי"ו אדרי"ו דכאן דכל המתלקט משמע דיש לו ברירה.

ואר"א מרי"ו: דהאחין שחלקו - לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל!

- אלא: לעולם כל הנלקט,

ורי"ו: סתמא אחרינא אשכח דתנן: אין הגונב אחר הגנב משלם כפל,

לגנב ראשון לא משלם - ד'וגונב מבית האיש' ולא מבית הגנב,

לבעלים לא משלם - זה לפי שאינו שלו, וזה לפי שאינו ברשותו.

והולכים: אחר ההיא סתמא [ולא אחר ההיא דצנועין] דמסייע לו קרא,

'ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה', מה ביתו, אף כל ברשותו.

א. אביי: אי לאו דארי"ו: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד,

הו"א: צנועין אית לדרבי דוסא- ומה בגנב עשו רבנן תקנה, ק''ו עניים.

ר' דוסא לאו דצנועין, - רק לעניים עשו רבנן תקנה, אבל לא לגנב.

ב. רבא: אי לאו דארי''ו: צנועין ור"ד אמרו דבר אחד, ס''ד תנא דצנועין ר"מ.

דאר"מ: מעשר ממון גבוה הוא, ואפ"ה לענין פדייה העמידה התורה ברשותו.

ד'ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יוסף עליו', ואפ''ה ומוסיף חומש,

כרם רבעי גם גמר 'קדש קדש' ממעשר אף שממון גבוה הוא, לענין פדייה העמידתו תורה ברשותו,

וה"נ: בכרם רבעי אף שאינו ממונו, לענין חילול העמידתו תורה ברשותו, דאפי' כשזה ברשותו, אינו שלו ויכול לחלל,

אבל גבי לקט כיון דממונו הוא, רק כשנמצא ברשותו יכול להפקיר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום