בבא קמא דף עג עמוד ב

פרק שביעי

ויקשה: וסבר ר' יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמי?

והתנן: הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים לר"מ: הרי זו תמורת עולה,

ר' יוסי: אם לכך נתכוון מתחילה, הואיל וא"א לקרות שני שמות כאחד - דבריו קיימין.

ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הר''ז תמורת עולה.

- וא"ר פפא: נמלך היינו בתוך כדי דיבור! [דאל''ה פשיטא הוא]

- אמרי: תרי תוך כדי דיבור הוי

ורבי יוסי: לא סבר 'כדי שאילת תלמיד לרב "שלום עליך רבי ומורי"

וכן סבר כדי שאילת הרב לתלמיד "שלום עליך".

מדתניא: מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו, שהרי הרב אומר כן, ונמצאו זוממין - משלמין דמי עין לעבד.

איך מדובר? אי כשאין כת אחרת, אחר שהוציאו לירות משלמין דמי עין לעבד?

ועוד: הם צריכים לשלם דמי כל העבד!

ועוד: 'שהרי הרב אומר כן', וכי הרב נח לו להגיד כן?

אלא: שאמרו שנים הפיל את שינו סימא את עינו, שהרב צריך ליתן דמי עינו

ואמרו שנים אמצעים עינו והדר שינו, לכך צריך לתת רק דמי שינו והיינו שמתחכשים לראשונים, והיינו 'שהרי הרב אומר כן' [דניח"ל]

ועל זה תני: ונמצאו זוממין, מציעאי משלמין דמי עין לעבד,

ש"מ: הכחשה תחילת הזמה היא.

ודחאו אביי: לא, שהזימו דבריהם ואח''כ העידו שהיה הפוך- שן ואח''כ עין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום