בבא קמא דף עה עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מהברייתא: ראה עדים שממשמשין ובאין, ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי - משלם רק קרן, למה לי למיתנא: ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי? ניתני או גנבתי או טבחתי ומכרתי!

אלא קמ"ל: שרק כשחייב עצמו בקרן - פטור. אבל אם גם בלי זה חייבוהו - חייב, אלמא הודאה דטביחה אינה הודאה .

ודחי': היא גופה קמ"ל, דכיון דאמר גנבתי, אף שאמר לא טבחתי ולא מכרתי ובאו עדים שטבח ומכר - פטור,

- והטעם: דתשלומי דו'ה אמרה תורה ולא תשלומי שלשה.

לימא כתנאי

שנים מעידין שגנב, ושנים שטבח ומכר,

רבנן: הוזמו עדי גניבה - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה,

הוזמו עדי טביחה - הוא משלם כפל, והן תשלומי שלשה.

משום סומכוס: הן משלמין כפל, והוא משלם שלשה לפר ושנים לאיל.

על מה נסובו דברי סומכוס

לא על הרישא: שהרי וודאי גם לסומכוס עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

ולא על הסיפא: דשפיר אמרי רבנן: שמשלם כפל, והם משלמין תשלומי שלשה!

אלא שחלקו: שבאו שנים ואמרו גנבת, וא''ל: הן, גנבתי, וגם טבחתי ומכרתי,

מיהו לא בפניכם גנבתי, והביא עדים שלא בפניהם גנב,

ובעה''ב הביא עדים אחרים שהעידו בו שגנב וטבח ומכר.

- לרבנן: הודאת טביחה הודאה היא, אף שהודאה דגניבה מחמת עדים,

ולסומכוס: הודאת טביחה לאו הודאה היא כיון שהודאת גניבה מחמת עדים

ועדים הראשונים שהוזמו משלמין כפל, והוא משלם שלשה.

ב. דחה ר"א: לכו"ע הודאה דטביחה אינה הודאה וחלקו בעדות שא"א יכול להזימה

שאמרו עדים: גנבת. וא"ל: גנבתי, ואף טבחתי ומכרתי, מיהו לא בפניכם אלא בפני עדים אחרים, והביא עדים שלא בפניהם גנב, ובאו אותם עדים והעידו בו שגנב וטבח ומכר.

לרבנן: עדות שא"א יכול להזימה ולא הוי' עדות שהעידו על פיו

וסומכוס: עדות כזו שאי אתה יכול להזימה - הויא עדות.

והך: דלא הוי עדות דווקא בלא ידעי איזה יום ושעה, שאין עדות כלל,

אבל כאן שמסייעים אותו לא,

אמר מר: הן משלמין כפל - היינו התשלום השני שאת הקרן הגנב משלם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום