בבא קמא דף עח עמוד ב

פרק שביעי

לרבנן: מי פטר גנב עצמו בכבש, ולראב''ע: אם נפטר בעולת העוף

דתנן: הרי עלי עולה לרבנן: יביא כבש, ולראב"ע: יביא תור או בן יונה

מאי?: מי קיבל שם עולה, או יאמר שרוצה לקיים מצוה מן המובחר?

אחר דבעי פשט: גנב לרבנן פטר עצמו בכבש, ולראב''ע בעולת העוף. וכן תני להדיא מרבא.

מכרו חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות, השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר

- משלם תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה.

רב: חוץ מדבר הניתר עמו בשחיטה, לוי וכן תני: חוץ מגיזותיה.

מיתיבי ת''ק: מכרה חוץ מידה, רגלה, מקרנה, מגיזותיה - אינו משלם דו"ה.

רבי: דבר המעכב בשחיטה אין משלם דו"ה, ושאין מעכב בשחיטה משלם

רשב"א: חוץ מקרנה לא משלם דו"ה, חוץ מגיזותיה משלם דו"ה.

לוי כת"ק.

רב: כרשב"א: מכרה חוץ מידה וחוץ מרגלה - אינו תשלומי דו"ה,

חוץ מקרנה חוץ מגיזותיה - משלם תשלומי דו"ה.

וחלקו- דלת"ק: וטבחו כולו בעינן, ומכרו כולו בעינן.

ולרבי: 'וטבחו' מידי דהוי בטביחה, להוציא דבר שאינו בטביחה, ומכרו דומיא דטביחה.

ורשב"א: קרן דלא עומדת ליגזז הוי שיור, ואינו משלם דו"ה,

גיזותיה שעומדים ליגזז - לא הוי שיור, ומשלם דו"ה

ואידך תנא דרשב''א: ידיו ורגליו דצריכי טביחה - הוי שיור, ולא משלם דו"ה,

קרניה וגיזותיה דלא צריכי טביחה - לא הוי שיור.

• קשיא: רשב"א אדרשב"א! - תרי תנאי ואליבא דר"ש בן אלעזר.

• ת"ר: הגונב הקיטעת, חיגרת וסומא, וכן הגונב בהמת השותפין חייב, ושותפים שגנבו - פטורים.

והתניא: שותפין שגנבו - חייבין!

- אר"נ: כאן בשותף שגנב מחבירו שפטור כאן בשותף שגנב מעלמא חייב.

הקשה רבא לר"נ: 'וטבחו כולו - אבל שותף שגנב מחבירו, ושותפים שגנבו פטור.

אלא אר"נ: כאן שחייב בשותף שטבח לדעת חבירו, כאן בשותף שטבח שלא לדעת חבירו.

[אליבא דמ"ד עובר ירך אמו הוא לא תבעי לך, שהרי שייר בה,]

תבעי אליבא דמ"ד: דעובר לאו ירך אמו, אי כיון דמחובר בה הוי שיור,

או"ד כיון דלמפרש מינה קאי לא הוי שיור?

• א"ד: כיון דלאו ירך אמו הוא לא הוי שיור, או"ד כיון שצריך להיות מותר בשחיטה, כמאן דשייר בגופה דמי? תיקו.

אי מאי דגנב לא מכר, או"ד מה שמכר הא לא שייר? תיקו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום