בבא קמא דף עז עמוד א

פרק שביעי

דתניא, ר"ש: פרה מטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר.

ואר"ל: אומר היה רבי שמעון: פרה נפדית ע"ג מערכתה, לכן מטמאת

רי"ו לא כר"ל: רצה להעמיד את המשנה אפילו בתמימין,

ר"ל לא כרי"ו: 'וטבחו ומכרו רק היכן שישנו במכירה ישנו בטביחה,

וקדשים הואיל דכשמכר קדשים אין זה מכירה, אינם בטביחה

ואזדו לטעמם בר''ש: המוכר טריפה, לרי"ו: חייב - אף שאינו בטביחה ישנו במכירה

לר''ל: פטור- כיון שאינו בטביחה אינו במכירה.

הקשה רי"ו לר"ל: גנב כלאים וטבחה, טריפה ומכרה - משלם ארבעה וחמשה.

מאי לאו ר"ש היא, אלמא אף שאינו בטביחה ישנו במכירה!

א"ל: לא, רבנן. וטביחה וה"ה לזביחה, [כמו שהיינו מעמידים כר"ש כלאיים בטביחה וה"ה למכירה]

ורי"ו: אי כר"ש, איידי דתנא טריפה בחדא תנא כלאים בחדא,

אבל אי רבנן, נערבינהו: גנב כלאים וטריפה, טבחן ומכרן משלם דו"ה

קשיא.

והך: 'שה' ולא כלאיים, ואמר רבא: בנין אב לכל 'שה' למעט כלאים.

- שאני כאן: ד'או' - לרבות את הכלאים.

והך: ד'שור או כשב' - פרט לכלאים, 'או עז'- פרט לנדמה!

- רבא: 'שור או שה דגניבה שאינך יכול להוציא מהם כלאים או לרבות כלאים.

'כשב ועז' דקשים שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם, או למעט.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום