בבא קמא דף עח עמוד א

פרק שביעי

והא: שור או כשב דקדשים, שא''א יכול להוציא כלאים מביניהם, נרבה

מדסיפא למעט, רישא גם למעט נדמה אפי' דמעטי' כלאיים

ולא לרבות- דאי מרבי' כלאיים למה צריך לרבות נדמה.

לא למעט: קדשים, דלהדיא ממעט שור או כשב - פרט לכלאים!

ולא למעט: מעשר, - דתחת תחת נלמד מקדשים!

ולא למעט: בכור, דהעברה העברה ממעשר! א"נ כ"ש: מאך בכור שור לכלאיים

א. - אלא: לענין פטר חמור,

כדתנן: אין פודין בעגל, בחיה, בשחוטה, בטריפה, בכלאים ולא בכוי.

ב. ולר"א שמתיר: בכלאים מפני שהוא שה, למעט טמא שנולד מטהור ועיבורו מן טמא,

ודלא כרי''ה: ד'שה כשבים ושה עזים'- עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה.

וטהורה מתעברת מטמאה כדקיימ"ל שהתעברה מקלוט, כר''ש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום