בבא מציעא דף ד עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלא ר''פ: אתי בצד השווה דפיו ועד אחד דע''י טענה וכפירה הן באין ונשבע

ואין לדחות: דמה להצד השווה שלא הוחזק כפרן תאמר בעדים שהוחזק כפרן

דלר''ח: גם בעדים לא הוחזק כפרן, שהכופר במלוה כשר לעדות

אבל בפקדון פסול לעדות שהיה אסור לו לשלוח יד בפקדון

ואין לדחות: מה להצד השוה שכן אינה בתורת הזמה משא''כ עדים.

- דלר''ח: תורת הזמה לא פריך [שגם בע''א זה קיים- רק העונש לא]

אלא: אין להוכיח ממשנתנו - דגבי מנה, ללוה אין עדים לכך נשבע,

משא''כ במשנה, אנן סהדי לשניהם בהאי, ואפ''ה נשבע.

'ר''ח בתרייתא' - סוגיית 'הילך'

אלא,: כי איתמר 'ותנא תונא' - אאידך דרבי חייא איתמר.

מנה לי בידך והלה אומר: רק חמישים זוז! והילך,

הילך חייב שבועת מודה במקצת.

והטעם: הילך גם כמודה מקצת הטענה! ותנא תונא: ההוכחה מהמשנה שנים אוחזין בטלית שכל אחד תופס בחצי - כהילך הוא, ותני ישבע.

רב ששת: הילך פטור. דבמעות שהוא מודה המלווה כמי שתפוס.

ובמעות שלא מודה אין הודאה במקצת הטענה.

ולרב ששת: לא קשה מהמשנה דתקנת חכמים היא.

לרב חייא: תקנ''ח היא, ומיהו אי הילך חייב מדאורייתא שייך לתקן תקנ''ח כעין דאורייתא, אבל אי פטור מי מתקנים רבנן תקנה שאין כמותה מן התורה?! בהכרח שהיא דאורייתא!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום