בבא מציעא דף ה עמוד ב

פרק ראשון

והיינו כר"ה: ד'שבועה שיש לי בה, ואין לי בה פחות מחציה.

ולא נשבע: שכולה שלו - דלא מביאים לו הכל,

ולא נשבע: שחציה שלו- דמרע לדיבורו. ועכשיו אינו מרע לדיבורו דאומר כולה שלי, ולדבריכם אין לי בה פחות מחצי.

ואכתי: אפי' דשניהם תפוסים, צריכים להשבע.

- א. כרי''ו: שבועה זו תקנ''ח שלא יהא כאו''א תוקף בטלית חבירו ואומר שלי

לאו: מדמודה במקצת הטענה ישבע – דשם משתמט הוא כדרבה,

תדע דלר"ח: הכופר במלוה כשר לעדות, בפיקדון פסול לעדות.

והך דרב''ח: דד' שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת:

-שם גם: משתמט שסובר שימצא את הגנב ויתפסהו, או שימצא לבהמה באגם ויביאה אבל בכופר בפקדון דפסול לעדות לא אמרי' דמשתמט הוא עד שימצא,

-דשם מיירי: שהעידו דבשעת כפירה היה אצלו וידע. או דאחז בזה בידו.

• והך דר''ה: דמשביעין אותו שבועה שאינה ברשותו,- דשם מורה היתר לומר שיביא דמים, ואפי' שיעבור על לא תחמוד

- כר''א: שאנשים טועים לחשוב שהאיסור רק כשלוקח בלא דמים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום