בבא מציעא דף ו עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• ודחי': להך ראיות

א. מדר''נ: משביעין אותו שבועת היסת - נימא מיגו דחשיד

ב. מדר''ח: דשניהם נשבעין ונוטלין מבעה'ב - נימא מיגו דחשיד

ג. מדר''ש: ג' שבועות משביעין אותו שלא פשע שלא שלח בה יד ושאינה ברשותו - נימא מיגו דחשיד

- אלא: לא אמרינן מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא.

ב. כאביי: טעם דצריכים להשבע [לאו כדרי''ו]- דחיישינן שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו. ופורש אדם מספק שבועה ולא מספק ממון דממון ישנו בחזרה, ושבועה אינה בחזרה.

תקפה אחד בפנינו ובתחילה שתק ווהדר צווח, מאי?

מזה ששתק הודה לו, או כיון דצווח עכשיו מתברר כי מה ששתק בתחילה שסבר שראוהו רבנן.

ר"נ: ת"ש: בד"א ששניהם אדוקין בה, אבל היתה טלית יוצאת מתח"י של אחד מהן המע"ה.

וה''ד אי כדתני פשיטא, אלא בהכרח באופן שתקפה אחד בפנינו וכו'

ודחי' א. מיירי: שהגיעו שניהם תפוסים ואמרי' להו לכו וחלקו וצאו, ואח''ז באו כשאחד תפוס בזה, זה אומר שהודה לי וזה אומר השכרתי לו בדמים.

אמרי לו עד עכשיו חשדתו גזלן, ועכשיו אתה משכיר לו בלא עדים?

ב. כשהגיעו לב''ד כשאחד תופס, והשני במה שנסרך מהבגד.

ואף לסומכוס: שממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה - מודה דסרכא לאו כלום.

המשך האיבעיא

תקפה אחד בפנינו מוציאין אותה מידו הקדישה אינה מקודשת!

תקפה אחד בפנינו אין מוציאין מידו הקדישה בלא תקפה מהו?

אי כיון: דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי - כמאן דתקפה דמי,

או"ד: כעת לא תקפה, 'ואיש כי יקדיש את ביתו קדש וגו' מה ביתו ברשותו - אף כל ברשותו, להוציא זה שאינו ברשותו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום