בבא מציעא דף ז עמוד ב

פרק ראשון

רבא ה"ק: לתק ואף 'שכתב בו הנפק', לא יוציאו עולמית. דחישי לפירעון

ולרבי יוסי הרי הוא בחזקתו, ולא חיישינן לפירעון.

והך: דמשמע דרבי יוסי חשש לפירעון דתניא: מצא שטר כתובה בשוק,

לת''ק: אם הבעל מודה - יחזיר לאשה, אינו מודה - לא יחזיר לא לזה ולא לזה.

רבי יוסי: עודה תחת בעלה יחזיר לאשה, נתארמלה או נתגרשה - לא יחזיר לא לזה ולא לזה!

[ואין לומר דאיפוך דאי הכי קשיא דרבנן אדרבנן]

ותרצי' א. שטר כתובה כולה רבי יוסי,

וה"ק: אין הבעל מודה ונתארמלה- לא יחזיר לא לזה ולא לזה,

אבל עודה תחת בעלה - יחזיר לאשה, שזה דעת רבי יוסי.

ב. לא תיפוך ורבי יוסי קא"ל:

לדידי אפילו נתארמלה או נתגרשה לא חיישינן לפירעון,

לדידכו - הודו לי בעודה תחת בעלה דיחזיר לאשה, שאינה בת פירעון.

וא"ל רבנן: אימור צררי אתפסה.

ג. רבינא: איפוך קמייתא. ורבנן רק בכתובה חיישי' לשתי כתובות

ורבי יוסי לשתי כתובות לא חייש.

אבל אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף - זה נוטל טופס וזה נוטל תורף.

ורי"ו: לעולם חולקין, ואפילו אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף.

והך: דזה נוטל עד מקום שידו מגעת הינו דתורף קרוב לאחד וקמ''ל דחולקין לאורך ובשווה

ר''א מדיפתי רבינא: לר''א: דזה נוטל טופס וזה נוטל תורף, צריך לדמי, דשטר שיש בו זמן גובה ממשועבדים ונותן ההפרש בינו לבין שטר שאין בו זמן

ויחלוקו - לדמי. שאל''כ שנים אוחזים בטלית איך יחלקוה

ואין לדחות: דחזיא לקטנים וטלית מוזהבת - דרבא נמי חזי' לבני מלכים,

דהא בבהמה דחולקין בשלמא טהורה חולקין בבשר אבל בטמאה בהכרח דהוא לדמי ה''נ כאן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום