בבא מציעא דף ה עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אף שכל קרקע זה 'הילך', צריך פסוק למעט קרקע משבועה,

א. למקום שחפר בה בורות שיחין ומערות.

ב. לכשטענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות.

ואין להוכיח: שהילך חייב מד' שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת

כאן מדובר: שא"ל: ג' פרות מסרתי לך ומתו כולם בפשיעה,

וא"ל: אחת להד''ם, ואחת- מתה באונס, ואחת- מתה בפשיעה, - ואין זה הילך.

והך דר"ח קמייתא: שהעדים מעידים שיש בידו חמשים זוז, 'אשר יאמר'- על הודאת פיו אתה מחייבו שבועה, ולא על העדאת עדים.

- ר' חייא: תנא הוא ופליג, ו'כי הוא זה'- למודה מקצת הטענה.

ולאבוה דר"א: 'הוא' למודה מקצת הטענה, 'זה' להעדאת עדים דפטור.

ולר''ח: 'הוא' למודה מקצת הטענה, 'זה' למודה ממין הטענה.

ולאבוה דר"א: מודה ממין הטענה בחיטין והודה בשעורין לית ליה, -וס"ל כר''ג: שחייב

אותו רועה שמסרו לו כל יום בהמות בעדים, ופעם אחת מסרו בלא עדים ואמר בסוף דלהד''ם, ובאו עדים שאכל שנים מהם.

לר''ח קמייתא: שכנגדו נשבע על השאר, - שאין הרועה יכול לישבע, דגזלן הוא.

ואף לר''נ: שמשבעין שבועת היסת, זו רק תקנה ולא עושים תקנה לתקנה שכנגדו ישבע

ולא פוסלים מדר''י:: דסתם רועה פסול - דווקא ברועה של עצמו משא''כ רועה של אחרים, שאל''כ איך מוסרים בהמות לרועה הלא 'לפני עור הוא' אלא חזקה, אין אדם חוטא ולא לו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום