בבא מציעא דף ד עמוד ב

פרק ראשון

מיתיבי: כתוב בשטר סלעים, דינרין. ולא כתוב כמה מלוה אומר: חמש, ולוה אומר: שלש.

לרשב''א: הואיל והודה מקצת הטענה - ישבע,

ולר''ע: כמשיב אבידה, ופטור. [שיכל לומר שחייב רק שנים, מיעוט רבים]

יש שהקשו מרשב''א: דהואיל והודה מקצת הטענה ישבע. משמע דווקא שאמר שלוש אבל שתים יפטר משבועה ואפי' דעצם השטר הילך הוא - ותני פטור.

ואין ליישב: דלעולם גם בשתים חייב וקמ''ל דלא כר''ע,

דא''כ היצ''ל אף זה האומר שלוש ישבע,

- אלא דחי': אלא באמת בשתים יפטר, והילך חייב! ורק כאן שאני

א. דמסייע לו השטר שכתוב סלעים

ב. דהו"ל שטר שעבוד קרקעות - ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות.

יש שהקשו מר''ע: שהוא כמשיב אבידה ופטור. הא שתים חייב וש''מ הילך חייב

- ודחי': דלעולם שתים גם פטור, ודתני שלש לאפוקי מדרשב''א,

וכן מסתבר: דאי שתים חייב – איך בג' יפטר הא מערים הוא שיודע דבשנים יצטרך להשבע וישווה לו לומר ג' שיהא כמשיב אבידה ויפטר. אלא ש"מ: שתים נמי פטור.

אלא ליישב לר''ח א. דקא מסייע ליה שטרא.

ב. דהו"ל שטר שעבוד קרקעות, ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות.

הודה בכלים וכפר בקרקעות, הודה בקרקעות וכפר בכלים - פטור.

הודה מקצת קרקעות - פטור. מקצת כלים - חייב.

ומדייקים, דווקא: כלים וקרקעות, משום שקרקע אינה בת שבועה.

הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות - חייב.

ובפשטות מיירי: דא''ל הילך, וש''מ הילך חייב

- ודחי': דלעולם כלים וכלים גם פטור,

ודתני: כלים וקרקעות קמ"ל: הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות.

וקמ"ל: דזוקקין- גלגול שבועה וכאן בסוגייא בשבועות עיקר.

והך דתנינא: זוקקין הנכסים שאין להן אחריות, את שיש להן אחריות לישבע עליהם שם - אגב גררא הזכיר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום