בבא מציעא דף סח עמוד ב

פרק חמישי

תנא: כפועל בטל. - אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה.

וצריכא, חנווני - דלא לימא דכיון שאין טרחא סגי במשהו בעלמא כגרוגרת וכו'– אלא כפועל בטל

ומעות ליקח פירות- אפי' דנפיש טירחא משלם רק כפועל בטל

• ת"ר: כמה הוא שכרו – ר''מ: בין מרובה ובין מועט.

ר"י: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו.

רשב''י: נותן לו שכרו משלם.

• ת"ר: אין שמין לא את העזים ולא את הרחלים, ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל למחצה.

ריב''י: שמין את העזים מפני שחולבות, ואת הרחלים מפני שגוזזות ושוטפות ומורטות,

ואת התרנגולת מפני שהיא עושה ואוכלת. [דבשכר זה אינו ריבית]

ואף ת''ק מודה וכל מאי דחלקו רק אם חולק עם הבעלים במי חלב וצמר הנושר בשטיפה ומקוצים

דת''ק ס''ל כרשב''י: דנותן לו שכרו משלם,

וריב''י ס"ל כאבוה: דאפי' לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו.

• ת"ר: משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין.

אשה שאמרה לחברתה: תרנגולת שלי וביצים שלך, ואני ואת נחלוק באפרוחין

- רבי יהודה: מתיר [דאיכא ביצים מוזרות בשכרה,

- רבי שמעון: אוסר, [דיש לה אחריות על חצי האפרוחין].

ת"ר: מקום שנהגו להעלות שכר כתף, למעות, לבהמה - מעלין, ואין משנין ממנהג המדינה.

ורשב''ג: שמין עגל עם אמו, וסיח עם אמו, ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות.

ולרשב''ג שכרו בגללים, ואידך ס''ל דגללים אפקורי מפקיר להו.

אמר ר"נ: הלכה כר"י, [דסגי בשכר מועט כטבל עמו בציר או אכל עמו גרוגרת]

והלכה כריב''י [דשמין למחצה אף אם לוקח בשכרו רק מי חלב וצמר הנושר]

והלכה כרשב''ג [דגללים נחשבים שכר כתף],

• בני רב עיליש יצא עליהם שטר שהיה כתוב בו חצי ברווח וחצי בהפסד

א. רבא: רב עיליש גברא רבה הוא, ואיסורא לאינשי לא הוי ספי.[לעשות חצי ללא רווח דהוי ריבית]

ובהכרח דכוונתו דאו פלגא בשכר וממילא שני שליש בהפסד או חצי בהפסד וממילא שני שליש ברווח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום