בבא מציעא דף סז עמוד א

פרק חמישי

רבא: רצה להקשות מאונאה דמחילה בטעות היא ולא הויא מחילה.

ר''נ הוכיח מאיילונית דמחילה בטעות היא - והויא מחילה.

דתנן: הממאנת והשנייה והאיילונית - אין להן כתובה פירות מזונות בלאות.

ולא היא: שאין להקשות ואונאה ואין להוכיח מאיילונית.

אין להקשות מאונאה דלא ידע דיש אונאה כדי שיוכל למחול על זה.

ואין להוכיח מאיילונית דניח"ל שיצא עליה שם אישות ולכך נתנה הפירות.

מעשה באשה שאמרה לשליח שיקנה עבורה קרקע מקרוביה וקנה לה והתנה המוכר שאם יהיה לו מעות שיוכל להשיב הקרקע וא''ל השליח אתה ו'נוולא' [שמה] כאחים הם,

אמר רבר''ה: כל 'את ונוולא אחי', סמך דעתו על תנאי זה ולא גמר ומקני.

רבר''ה הקרקע חוזרת, והפירות כאבק ריבית ואין יוצאה בדיינין

ורבה: כן הדין במשכנתא, דאבק ריבית הוא כיון דלא קץ ליה

ר"פ: מעשה שרבינא הוציא אפי' את הפירות, ודלא כרבר''ה

מרבא: משכנתא באתרא דמסלקי [בכל עת שירצה],

באכל שיעור זוזי - מסלקינן ליה, אכל טפי - לא מפקינן מיניה, ולא מחשבינן משטר לשטר.

ובדיתמי, אכל שיעור זוזי - מסלקינן ליה, אכל טפי – מוציאין ממנו,

ומחשבין משטר לשטר.

רב אשי: השתא דאכל טפי לא מפקינן מיניה, אכל שיעור זוזי גם לא מסלקינן בלא זוזי. שהוא כמו להוציא ממנו והוי אבק ריבית שלא יוצא בדיינים.

רב אשי עשה מעשה כן. ביתומים קטנים כגדולים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום