בבא מציעא דף סט עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• רב חמא היה משכיר זוזי בזוז פשוט ליום ולבסוף כלו מעותיו [כעונש למלוה בריבית]

הוא סבר: מ"ש ממרא ולא היא שמעדר חוזר בעינו וניכר פחתו משא''כ זוז- להכי הוי ריבית.

• רבא: שרי לאיניש לומר לחבירו: הילך ד' זוזי והלוה לפלוני מעות,

דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה.

• רבא: שרי לאיניש לומר לחבירו: קח ד' זוזי ואמור לפלוני להלוות לי מעות -דשכר אמירה שקיל.

כי הא דאבא מר בריה דר"פ- לקח עיגולי שעווה מתגרים, וא''ל לאבא להלוותם זוזי

אמרו ליה רבנן לר"פ: אכיל בריה דמר רבית! וא''ל דאי''ז ריבית דשכר אמירה שקיל ושרי

ב. משנה.

שמין פרה וחמור, וכל דבר שהוא עושה ואוכל, למחצה.

מקום שנהגו לחלוק את הולדות מיד - חולקין, מקום שנהגו לגדל - יגדילו.

רשב''ג אומר: שמין עגל עם אמו, וסיח עם אמו, ומפריז על שדהו, ואינו חושש משום רבית.

ת"ר: מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית, כיצד? השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה, ואומר לו: תן לי מאתים זוז ואפרנסנה, ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה - מותר.

אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה.

• אר"נ רב''א: פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה, שיכנסו יותר אנשים ושכרה מרובה

ספינה לעשות לה תורן- ששכרה יותר.

• ספינתא, אמר רב: דיכול לגבות אגרא[שכירות], ופגרא[שאם תשבר ישלם השוכר דמיה].

אמרו ליה ר"כ ורב אסי לרב: אי אגרא - לא פגרא, אי פגרא - לא אגרא.

שתיק רב.

והקשה ר''ש למה שתק רב הא אע"פ שאמרו אין מקבלין צאן ברזל מישראל [דריבית],

אבל מקבלין צאן ברזל מן הנכרים.

אבל אמרו: השם פרה לחבירו וא"ל הרי פרתך עשויה עלי בל' דינר, ואני אעלה לך סלע בחדש מותר,

לפי שלא עשאה דמים -מחיים אלא לאחר מיתה.[ולא ריבית שיכול להחזירה איך שהיא]

• אר"פ הלכתא: ספינה אגרא ופגרא.

ונהגו בני כופרא: אגרא - בשעת משיכה, פגרא - בשעת שבירה. [דבמתני' תני מנהגא]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום