בבא מציעא דף סה עמוד ב

פרק חמישי

מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים,

ואמר לו: אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור.

הלוהו על שדהו, ואמר לו: אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי - הרי היא שלו.

וכך היה ביתוס בן זונין עושה על פי חכמים.

ר''ה: מוכר אוכל פירות, ולרב ענן: משלשין את הפירות.

ולא חלקו, הא דאמר: כשתביא תקנה, הא דאמר: כשתביא תקנה מעכשיו.

תני ר"ס: בריבית דר''ח פעמים ששניהם מותרין, פעמים ששניהם אסורין,

ופעמים שהמוכר מותר ולוקח אסור, ופעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור.

עני רבא בתריה: 'פעמים ששניהם מותרין' - דא"ל קני כשיעור זוזך,

'פעמים ששניהם אסורין' - דא"ל כשתביא קנה מעכשיו,

'פעמים מוכר מותר ולוקח אסור' - דא"ל כשתביא תקנה,

'פעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור' דא"ל קני מעכשיו והכסף יהא הלואה.

• תנא 'דשניהם אסורין'- רהבדר''י: דלא כר"י שס''ל דצד אחד ברבית - מותר.

וכדחזי' דמשכן לו בית, משכן לו שדה, וא"ל: לכשתרצה למוכרם,

לא תמכרם אלא לי בדמים הללו - אסור, בשוייהן - מותר. -

• מאן תנא בדמים הללו אסור- רהבדר''י: דלא כר''י שצד אחד ברבית - מותר.

מכר לו בית או שדה, וא"ל: לכשיהיו לי מעות החזירם לי - אסור.

לכשיהיו לך מעות אחזירם לך – מותר. והיינו דלא כר''י דצד אחד בריבית מותר

וסיפא דמותר דא''ל מדעתיה, משא''כ רישא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום