בבא מציעא דף סג עמוד א

פרק חמישי

רבא: כשאפטר מן העולם, רבי אושעיא יצא ללותי, שתירצתי המשנה כדעתו

ואמר: תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהן חטין.

ואמר לו: חטין יש לי שאני נותן לך, צא ועשאן עלי כשער של עכשיו.

הגיע זמן חטין למכור, א''ל תן לי חטין, שרוצה למוכרן ליקח בהן יין,

א''ל: יש לי יין שאני נותן לך, צא ועשאן עלי כשער של עכשיו. הגיע זמן יין למכור, א''ל: תן לי ייני, שרוצה למוכרו וליקח בו שמן.

א''ל: שמן יש לי שאני נותן לך, צא ועשהו עלי כשער של עכשיו.

כולם, אם יש לו מותר, אין לו - אסור. ולקח היינו לקח בהלוואתו

א. ש"מ: דמעמידין מלוה ע"ג פירות, ולא אמרינן שאינו כאיסר הבא לידו.

ב. וש"מ: הוא דיש לו, ג. וש"מ: שאומרים כרבי ינאי. [דמה לי הן ומה לי דמיהן]

דאתמר, דלרב: עושין אמנה בפירות, ולא בדמים. ולרי''נ: מה לי הן, ומה לי דמיהן.

והך ד'כולם, אם יש לו מותר'

לרב: היינו ביחד לו קרן זוית ולשמואל הך כר"י דצד אחד ברבית מותר.

דתניא: הרי שהיה נושה בחבירו מנה, ועשה לו שדהו מכר,

לת''ק בזמן שהמוכר אוכל פירות - מותר, לוקח אוכל פירות - אסור.

רבי יהודה אף בזמן שהלוקח אוכל פירות - מותר.

א''ל ר''י: מעשה בב''ז: שעשה שדהו מכר על פי ראב''ע, ולוקח אוכל פירות היה.

אמרו לו: משם ראיה? מוכר אוכל פרות היה, ולא לוקח.

ונפק''מ אביי: צד אחד ברבית, ולרבא: רבית ע"מ להחזיר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום