בבא מציעא דף ס עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. ולא יפחות את השער וחכמים אומרים: זכור לטוב וכו'.

טעמא דרבנן שמרוויח לשער אף אצל שאר המוכרים.

א. ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול, וחכמים מתירין וכו'.

חכמים –היינו ר''א דתניא: רבי אחא מתיר בדבר הנראה.

ב. אין מפרכסין לא את האדם וכו' ולא את הכלים.

ת"ר: אין משרבטין [שיער] את הבהמה, ואין נופחין בקרביים, ואין שורין את הבשר במים.

אין משרבטין היינו ע''י שמשקין אותה במי סובין או במברשת

שמואל התיר להניח חוטי משי סביב המעיל לייפותו

ר''י התיר לכבס במי סובין בגדים המצויירים להקשותם

רבא התיר להדק בגדי קנבס בקרש ליפותם. וכן התיר לצייר חיצים

• רפב''ש התיר לצייר על סלי דקלים, והא דתנן: אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים - היינו בכלים ישנים

פרכוס דאדם עבד כנעני זקן שצבע לראשו וזקנו וביקש מרבא לקנותו א''ל יהיו עניים בני ביתך והיינו שמעדיף לפרנס ישראלים כפועל

הגיע לרפב''ש וקנאו ויום אחד השקהו מים ונתלבנו חזרה ראשו וזקנו א''ל ראה שאני זקן מאביך קרא רפב''ש על עצמו: 'צדיק [רבא] מצרה נחלץ' ויבא אחר תחתיו.

הדרן עלך הזהב.

פרק חמישי - איזהו נשך

איזהו נשך ואיזהו תרבית?

איזהו נשך: המלוה סלע בחמשה דינרין, סאתים חטין בשלש - אסור, מפני שהוא נושך.

ואיזהו תרבית - המרבה בפירות.

כיצד? לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור, וכן השער, עמדו חטין בשלשים דינרין, אמר לו: תן לי חטיי, שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין, אמר לו: הרי חטיך עשויות עלי בשלשים, והרי לך אצלי בהן יין, ויין אין לו אסור

ממה שהתנא הניח ריבית דאורייתא ופירש ריבית דרבנן

מוכח שמדאורייתא נשך ותרבית דבר אחד הוא,

רבא: דאי אתה מוצא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך

ולא חלקן הכתוב אלא לעבור בשני לאוין,

דאין שייך נשך בלא תרבית- שגם בהלווהו ק' ב-ק'כ

שבתחילה מאה במעה כסף, ולבסוף קכ' במעה.

יש נשך שלוקח מה שלא נתן, ואין ריבית שדנקא לקח ודנקא החזיר,

אכתי אי אחר תחילה אזלי' יש נשך ותרבית, ואי אחר סוף אין לשניהם.

ואין שייך תרבית בלא נשך

אי דדלווה ק' בק' ובסוף עמד מאה בחומש דינר [יתר משתות]

אי אחר תחילה אזלי' לא נשך ולא תרבית ואי אחר בסוף יש נשך ותרבית.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום