בבא מציעא דף נז עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך דרבית ואונאה להדיוט, ולא להקדש - היינו דין אונאה להקדש.

והך דסיפא: זה חומר בהדיוט מבהקדש - ארבית.

ולא תני: זה חומר בהקדש מבהדיוט אאונאה שיש עוד חומרות

א. רבית דהקדש

א. מיירי בקיבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלוש

[ולא בגוונא דמעל גזבר דהוו של הדיוט]

כדתניא: המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש - מספק מארבע, מג' ועמדו מד' מספק מארבע, שיד הקדש על העליונה.

ב. ר''פ באבני בנין המסורות לגזבר כדשמואל דבונין בחול, ואח''כ מקדישין.

ב. אין בהן תשלומי כפל (וכו').

דת"ר: 'על כל דבר פשע' - כלל. 'על שור על חמור על שה על שלמה' פרט,

על כל אבדה אשר יאמר - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. דדבר המטלטל וגופו ממון,

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות,

יצאו שטרות דאף שהן מטלטלין - אין גופן ממון.

הקדשות, 'רעהו' - רעהו ולא הקדש.

ג. ולא תשלומי ארבעה וחמשה (וכו').

ד'ארבעה וחמשה' ולא תשלומי שלשה וארבעה.

ו. שומר חנם אינו נשבע (וכו').

דת"ר: 'כי יתן איש אל רעהו' כלל, 'כסף או כלים' פרט, 'לשמור' חזר וכלל,

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט: דדבר המטלטל וגופו ממון.

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות,

יצאו שטרות שאע"פ שמטלטלין אין גופן ממון. הקדשות, 'רעהו' - ולא של הקדש.

ה. נושא שכר אינו משלם (וכו').

דת"ר: 'כי יתן איש אל רעהו' - כלל, 'חמור או שור או שה' - פרט, 'וכל בהמה לשמור' חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. דדבר המטלטל וגופו ממון.

יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות,

יצאו שטרות שאע"פ שמטלטלין אין גופן ממון.

הקדשות, 'רעהו' ולא של הקדש.

ו. שומר חנם אינו נשבע וכו'.

והך דבני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו, אם משנתרמה התרומה - נשבעין לגזברין, ואם לאו נשבעין לבני העיר, ובני העיר שוקלין אחרים תחתיהן. נמצאו או שהחזירום הגנבים - אלו ואלו שקלים הם, ואין עולין להם לשנה הבאה!

א. שמואל: כאן בנושא שכר עסקינן, ונשבעין ליטול שכרן.

והך ד'נשבעין לגזברין' - היינו לבני העיר במעמד הגזברין א. שלא נחשדינהו. ב.שלא יקראום פושעים.

והא תני נגנבו או שאבדו וש''ש צריך להתחייב ולכה''פ לא להשתכר על השמירה אי נגנבו

רבה: נגנבו - בלסטים מזויין, אבדו - שטבעה ספינתו בים.

ב. ואין לומר דכר''ש דקדשים שחייב באחריותן יש להן אונאה ונשבעין עליהם.

דכאן משנתרמה התרומה - קדשים שאינו חייב באחריותן הן. ותורמין על האבוד ועל הגבוי וכו'

ג. אלא ר''א: מיירי בש''ח שבועה זו תקנת חכמים, שלא יזלזלו בהקדשות.

ה. נושא שכר אינו משלם.

רמי ריב"ח השוכר פועל לשמור את הפרה, תינוק, זרעים - אין נותנים לו שכר שבת, לפיכך אין אחריות שבת עליו.

היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע - נותנין לו שכר שבת, לפיכך אחריות שבת עליו.

ואין לומר דהיינו להפסיד שכרו דא''כ רישא דאין אחריות שבת עליו – הא אין לו שכר שבת - אשתיק.

- א"ל רבה: כאן כר''ש דמיירי בשקנו מידו, שאם יקלקל שמירתו ישלם וכן ארי"ו

ב. ר"ש: קדשים שחייב באחריותן יש להן אונאה, ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה.

שנו לפני ריב"א: כצ''ל קדשים שחייב באחריותן - חייב, דאיתרבו מבה' וכחש,

ושאינו חייב באחריותן - פטור, דאמעיט מבעמיתו וכחש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום