בבא מציעא דף נט עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מרי''ו: נוח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים.

מדדרש רבא: ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו'- אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ.

ולא עוד, אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי: דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה?

- ואני אומר להם: מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעוה''ב,

אבל המלבין פני חבירו ברבים - אין לו חלק לעוה''ב.

• רב [רשב''י]: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.

מתמר, דכתיב היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה.

רחבדר''א: 'ולא תונו איש את עמיתו' - עם שאתך בתורה ובמצוות אל תוניהו.

רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה.

;אר''א: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנא' 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי'.

ואע"פ ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו,

שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש.

• רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנא' 'רק לא היה כאחאב וגו'.

והך דאמרי אינשי אשתך נמוכה התכופף ושמע לה'

א. היינו במילי דביתא ולא במילי דעלמא

ב. היינו במילא דעלמא ולא במילי דשמייא

אר"ח: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך.

• אר"א: הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה, שנאמר ובידו אנך.

• אר"א: שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם: אונאה – ד'ובידו אנך',

גזל – ד'חמס ושד ישמע בה על פני תמיד',

ע"ז – ד'העם המכעיסים אתי על פני תמיד [וגו'].

• אר"י: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, ד'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך'.

אר''פ: היינו דאמרי אינשי: כשנגמר כד של שעורים נקיש התגר בבית

• וארחב''פ: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה, שנא' והיה אם זרע ישראל וגו'. וכתיב ויחנו עליהם וגו', וכתיב וידל ישראל מאד מפני מדין.

• ר"ח: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנא' ולאברם הטיב בעבורה'.

והיינו דאמר רבא לבני מחוזא: כבדו נשותיכם כדי שתתעשרו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום