בבא מציעא דף נט עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.

דאמר ריא"ש: וזה הוא תנור של עכנאי. - שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.

תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.

א"ל: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו ק' אמה, [או ת' אמה]

- אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. - חזרו אמת המים לאחוריהם. - אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.

גער בהם רבי יהושע, א"ל: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע,

ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו.

יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!

- עמד רי''ה על רגליו ואמר: לא בשמים היא.

וארי''ר: כבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת.

מעשה שמצאו רבי נתן לאליהו, א"ל: מאי עביד קוב"ה בשעה זו?

- א"ל: אליהו: מחייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.

אמרו: ותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו.[נידוהו] ואמרו: מי ילך ויודיעו? –

א''ל ר''ע: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו. מה עשה לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות. א"ל ר''א: עקיבא, מה יום מיומים? - אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.

- אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב ע"ג קרקע.

זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.

תנא: 'אך' גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.

ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו.

אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס.

עמד על רגליו ואמר: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל. - נח הים מזעפו.

• 'אימא שלום' אשת ר''א, היתה אחות ר''ג מאותו מעשה לא הניחה לר''א ליפול על פניו בתחנון

אותו יום ר''ח היה ואיחלף לה בין מלא לחסר.

א"ד: בא עני בשער והוציאה לו לחם, ראתהו שנפל על פניו אמרה לו קום שהרגת לאחי אדהכי יצא הקול מבית ר''ג שנפטר

א"ל: מנא ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.

• ת"ר: המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו בשלושה לאוין.

מאנה: וגר לא תונה, וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו

לוחצו: ולא תלחצנו, וגר לא תלחץ, ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא

ר"א הגדול מפני מה הזהירה תורה בל''ו מקומות [או במ''ו מקומות] בגר מפני שסורו רע ד'וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים'?

ר''נ: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: מי שתלו מישהו ממשפחתו לא יאמר לחבירו לתלות דג וכדו'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום