ביצה דף כה עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

סוכר אמת המים מעיו"ט ולמחר מצא דגים

רב: מותרין. ר"ח: מדבריו נלמד שחיה שקננה בפרדס א"צ זמון.

ר"נ: נפל חברנו במחלוקת גדולה. שבאמת המים לא עשה מעשה,

משא"כ כאן עשה מעשה.

וקשה: מעדות שמעיה ואבטליון דבעי זימון.

צפור דרור קושר בכנפיה שלא תתחלף באמה, תיובתא.

מאידך משמע דלא בעי זימון.

דרשב"א: מודים ב"ש וב"ה שהזמינן בקן ומצא לפני הקן שאסורין. אבל אווזים תרנגולים, ויוני הרדסיאות, וחיה שקננה בפרדס - מותרין, ואין צריכין זמון. וצפור דרור צריך לקשר בכנפיה שלא תתחלף באמה.

והמקושרים והמנוענעין, בבורות בתים שיחין ומערות -מותרין

ובאילנות אסורין-שמא יעלה ויתלוש.

ובכל מקום -אסורין משום גזל.

אלא רנב"י: רק בגנה הסמוכה לעיר מותר, שדעתו עליה.

בהמה מסוכנת לא ישחוט,

אא"כ יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי.

ר"ע: אפילו כזית חי מבית טביחתה.

שחטה בשדה לא יביאנה במוט, אבל מביא בידו אברים אברים.

ר"א: הפשט ונתוח בעולה, והוא הדין לקצבים,

דרך ארץ: שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח.

ולא להוציא מר"ה: דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה.

נשחטה בחזקת היתר עומדת, עד שיודע לך במה נטרפה.

דמתני' דר"ע מבית טביחתה היינו, קודם הפשט

דלא יאכל שום ובצל מראשו, ואם אכל הר"ז רעבתן.

ולא ישתה כוסו בבת אחת – ואם שתה הר"ז גרגרן.

שנים - דרך ארץ, שלשה - מגסי הרוח.

רב"א: חצובא מקטע רגלי רשעים, שמשיגין גבול

נטיעת ערלה מקטע רגלי קצבים שאוכלין קודם הפשט, ובועלי נדות.

תורמוס מר מאוד, מקטע רגלי שונאי ישראל.

'ויוסיפו ... לעשות הרע... ולא עבדוהו',

ר"א: אמר הקב"ה: אפילו כתורמוס הזה, ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני.

מר"מ: מפני מה נתנה תורה דווקא לישראל - מפני שהן עזין.

ר"י: מימינו אש דת למו- א. ראויין הללו שתנתן להם דת אש.

ב. דתיהם של אלו אש, שאלמלא נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם.

כרשב"ל: ג' עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות.

וי"א: אף עז בבהמה דקה, וי"א: אף צלף באילנות.

ב. שחטה בשדה לא יביאנה במוט.

אין הסומא יוצא במקלו, ולא הרועה בתרמילו, ולא בכסא אף אשה.

והך ריב"א: דזקן בשכונתינו שיצא בכסא, וא"ש הוציא את ר"ה, ורנב"י את שמואל

ברבים צריכים לו מותר כריב"ל.

ש"ץ שאל לר"ז: לדין כסא, והשיבו מר"א שלא יכתף באלונקי דדרך חול

והך דילתא אשת ר"נ עשו כן, משום שפחדה ליפול.

אמימר ומ"ז כיתפו בשבת דרגל א. ביעתותא ב. דוחק הציבור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום