ביצה דף כו עמוד א

פרק שלישי

בכור שנפל לבור

ר"י: ירד מומחה ויראה, רק אם יש בו מום יעלה וישחוט,

ר"ש: כל שאין מומו ניכר מבעוד יום אין זה מן המוכן.

לרבי יהודה: רואין. לר"ש: אין רואין.

נפל לבור לא אמרי' משום צעב''ח יערים ויעלהו כרי''ה.

ולא ישחוט בעבר והעלהו, אינו מוקצה. מום עובר מעיו''ט, נעשה ביו''ט קבוע, וקמ''ל דאין דעתו עליו

ר"י: רק אם יש בו מום יעלה וישחוט,

רשב"מ: הרי לרשב"י: אין רואין.

נולד מום מעיו''ט אין רואין [לכתחילה]

נולד מום ביו"ט, רשב"י: אי"ז מן המוכן.

נולד ומומו עמו, לכו"ע: זה מן המוכן.

רבר"ה: מבקרין אותו ביו"ט לכתחלה,

הקשה ר"נ: דלא כאבא דרק בדיעבד.

אביי: מסתבר כרבר"ה מדתני ג' בבי כנ''ל לאשמעי' דבזה אפי' לכתחילה

ודחי': דההיא כאבא ב"א דמשבש ותני.

אלא: כדתני ר''א דנולד מום מעיו''ט או ביו''ט אסור בדיעבד

וא''כ בנולדו ומומו אפשר דרק דיעבד מותר

א. נולד מום מעיו"ט אין מבקרין אותו ביו"ט, - אבל דיעבד כן.

ב. נולד מום ביו"ט, ר"ש: אין זה מהמוכן. דאפי' דיעבד לא.

ג. נולד ומומו עמו לכו"ע מן המוכן - דאפילו לכתחלה נמי.

והך משנה דאביי דחלוק בין נולד בעיו'ט ליו"ט - משבש ותני.

רנב"י: ממתני גם דייק כר"א: דנולד בעיו"ט או ביו"ט א"ז מהמוכן,

דלר"ש: כל שאין מומו ניכר מעיו"ט א"ז מהמוכן [דיעבד]

והרבותא בנולד מעיו''ט ולא נראה לחכם עד יו'ט, ש''מ

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום