ביצה דף כז עמוד ב

פרק שלישי

אמי ורדינאה [רואה הבכורות דר"י הנשיא] לא היה בודק ביו"ט.

רב אמי: טוב עשה שלא ראה, גם ר"א: לא ראה אלא מאתמול,

וביו"ט שואל איך היה המעשה - לבדוק שלא הטיל בו בכוונה.

כאותו מעשה בבכור שלא היה זמן לרבא לבודקו בעיו"ט,

ורק ראה שפתיו קרועות, ושאל לכהן ביו"ט: כיצד נעשה,

לברר שלא נעשה בכוונה שחשודין בהטלת מום.

דגרמא אסור ד'כל מום לא יהיה בו', אפי' ע"י גרמא. שיבוא כלב

בהמה שמתה - לא יזיזנה ממקומה.

ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה,

ועל החלה שנטמאת, שאל בביהמ''ד וא"ל: שלא יזיזם ממקומם.

מתני' אפי' כר"ש: שמחתכין הנבלה לפני הכלבים

דלר"י: דאם לא התנבלה מער"ש אסורה.

א. מודה ר"ש: בבע"ח בריאים שמתו דאסורין,

ב. ואפי' לרבא: דחלוק ר"ש אפילו בבע"ח שמתו שמותרים.

תרגמה זעירי: בבהמת קדשים, ודומיא דחלה.

ולא קשה דא''כ מדוייק כשיטתו דחולין מותר- דמיירי במסוכנת.

אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו"ט,

אבל נמנין עליה מערב יו"ט, ושוחטין ומחלקין ביניהם.

שמואל: אין פוסקין דמים לכתחלה על הבהמה ביו"ט.

אלא מביא שתי בהמות, ואומר זו כזו.

תנ"ה לא יאמר הריני עמך בסלע בשתים אלא למחצה לשליש ולרביע

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום