ביצה דף כט עמוד א

פרק שלישי

כשקונה חלק קטן לא יזכיר דמים אלא בשמות

בסורא תרטא, בנרש חלקא, בפומבדיתא אוזיא. בנהר פקוד רבעא.

אומר אדם לחברו: מלא לי כלי זה, אבל לא במדה.

ר"י: בכלי מידה - לא ימלאנו.

אבא שאול ב"ב: ממלא מדותיו מערב יו"ט ונותנן ללקוחות ביו"ט.

אבא שאול: אף במועד עושה כן, מפני ברורי המדות.

וחכ"א: אף בחול עושה כן, מפני מצוי המדות.

א. ריא"ש: אבל לא בכלי המיוחד למדה.

אבל כלי העומד למדה – מותר, ולר''י אסור

ר"י: רק בקופיץ התיר, שאינו עומד למידה.

ולרבנן: בקופיץ אסור משום עובדין דחול, וכאן אינו כבחול.

ב. רבא: אבל לא יזכור שם מדה,

אבל כלי המיוחד למדה – מותר, ולר''י אסור.

ולר''י: התירו רק בקופיץ שאינו מיוחד

ולרבנן: רק במידה, שנוהגים אנשים להשקות יין בכלי מידה.

תנא: אף במועד עשה כן, מפני בטול בית המדרש.

הוא כנס שלש מאות גרבי יין משיירי המדות.

וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות,

והביאום לפני הגזברים לירושלים.

אמר להם: אינכם זקוקים לכך, ואם רצונכם עשו מהם צרכי רבים.

דגזל ואינו יודע ממי יעשה בהם צרכי רבים- בורות שיחין ומערות.

טייל ר"ח לר"ע, ודרש:

אבל קודר קב או קבים ונותן לפניה, ואינו חושש.

והנחתום מודד תבלין לקדרתו, שלא יקדיח תבשילו.

רב: מודדת אשה קמח לעיסתה, שתטול חלה בעין יפה.

ושמואל: מותר ואין מורין, ואין מוחין, ולמעשה אסור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום