ביצה דף לא עמוד ב

פרק רביעי

אין מבקעין עצים מהקורות או מהקורה שנשברה ביו"ט

ואין מבקעין לא בקרדום, ולא במגרה, ולא במגל, אלא בקופיץ.

ה"ק: אין מבקעין מערימת קורות ולא מקורה שנשברה ביו"ט.

אבל מבקעין מהקורה שנשברה מעיו"ט. בקופיץ ותנ"ה.

א. רב: אבל בזכרות שלו - מותר. לא אמר דמגו שמהצד הזה אסור.

ב. אלא בקופיץ. בנקבות שלו אסור ולא אמרי' מגו דצד השני מותר.

בית שהוא מלא פירות ונפחת, נוטל ממקום הפחת

רבי מאיר: אף פוחת לכתחלה ונוטל.

שמואל: מיירי בלבנים בלא טיט.

והך דר"נ דלבנים שנותרו וחזר וסדרן לבנין מוקצין.

א- ר"ז: כר"מ שהתיר ביו"ט, אבל לא בשבת. ותנ"ה.

שמואל: חותמות שבקרקע מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך.

שבכלים - מתיר, ומפקיע, וחותך ושבת ויו"ט שוין

וברייתא דיו"ט מותר בקרקע,

וברייתא דשרי אף לרבנן יש ברייתא כנגדה שאסרה.

ואף שהיא אסרה בשבת בכלים וזה כר"נ ובסכין.

דכל הכלים ניטלין רק דרך תשמישן.

וביו"ט שהתירה בכלים - שאני שבות דשבת מיו"ט

דתני דלר"נ: אין מסיקין ביו"ט. ולר"י: מסיקין בכלים, ולר"ש: אף בשברי כלים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום