ביצה דף לג עמוד ב

פרק רביעי

ר"י: אוכלי בהמה אין בהן משום תקון כלי. [ברכין]

והא דמטלטלין עצי בשמים להריח, ולהניף בהן לחולה,

ומוללו להריח- ה''ה קוטמו, וברכין.

וסיפא דלא יקטמנו להריח בו ואם קטמו חייב- בקשין

והך דשובר החבית לאכול גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי

וכן ר"י שמפשח לרב"א להריח מקלות הראויים, אפי' לקרדום.

הא ר"א: דאסר, הא רבנן: דהתירו.

דקיסם לחצוץ שיניו לר"א: נוטל משלפניו. וחכ''א רק מאבוס בהמה

ושוין: שלא יקטמנו ואם קטמו לר"א: חייב, וגזר בלהריח,

וחכ"א: דרק שבות, לא גזרו בלהריח.

והך דשובר חבית לאכול גרוגרות, ורק שלא יתכוון לעשות כלי

אפי' לר"א: בדבוקה משברי חרסים שלא יבוא לתקן.

ובלבד שלא יעשה צבורין צבורין, דנראה ככונס למחר,

ור"ש: מתיר - דקדירתו מוכחת עליו.

אין מוציאין את האור וכו'.- דמוליד ביו"ט.

א. בחדשים, שצריך לבדקן, טרחה ב. לחסמן, כלי.

דרסה, או שטרפה בכותל, או שרצצתה בהמה, ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה - כשרה. וצריכה בדיקה.

• בעי רי"ר: מהו לשחטה ביו"ט, אי נראה ריעותא,

ופשט ר''ז: אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן. שאסור לבודקן,

ודחהו: דאנן משום שצריך לחסמן, ולא שייך כאן.

הך דמביא האור, והמים, שופת הקדרה, נותן תבלין, והמגיס - כולן חייבין. ובאור בסוף האחרון בלבד חייב

שופת הקדרה- בחדשה וכמו בלבון רעפין לחסמן

אבל אין מחליקין אותן בשמן ובמטלית, ואין מקררין אותן בצונן לחסמן, וכדי לאפות מותר.

אבל לא יטלפנו בחומרים להסיר שיער, ולא יגזזם במספרים אין גוזזין הירק בתספורת שלו, שיחשדהו שליקטן,

אבל מתקנין קונדס ועכביות מיני ירקות. אפי' שטורח

ומסיקין ואופין בפורני גדולה, ומחמין באנטיכי.

אין אופין בפורני חדשה, שמא תפחת. ונמצא טורח סתם

אין מתקנין או מחדדין השיפוד, לא כר"י ב. ככו"ע ובאפשר מעיו"ט

אין מפצעין הקנה לצלות עליו מליח, מתקן כלי

אבל מפצעין האגוז במטלית, ואפי תקרע דלא ע"מ לתפור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום