ביצה דף לג עמוד א

פרק רביעי

ואין סומכין את הקדרה בבקעת, וכן הדלת.

לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה, ורבי שמעון מתיר.

ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט, וראבר"ש מתיר.

ואין להוכיח כר"ש דבזה מודה דנראה שהולך למחול.

יבש ר"נ: אסר, עצים רק להסקה. ור"ש: מותר, ל"ש לצלות או לגחלת.

ברטוב לכו"ע: אסור דלא חזי.

א"ד: ביבש לכו"ע: שרי. ברטוב אי דלא חזי להסקה, אי דחזי להיסק גדול.

והלכתא יבש - שרי, רטוב - אסור.

דרש רבא: אשה לא תיטול אוד מדיר העצים.

ואוד שנשבר אסור להסיקו, שאין מסיקין בשברי כלים.

דס"ל כר"י: דמוקצה. ומה שהתיר לשמשו שיצלה אוז וישליך מעיו לחתול כיון דמסרחי מאתמול דעתו ע"ז.

ר"א: נוטל קיסם משלפניו לחצוץ שיניו, ומגבב מהחצר ומדליק, מוכן

וחכמים: מגבב משלפניו ומדליק.

אין מוציאין את האור מהעצים, מהאבנים, מהעפר, מהרעפים ומהמים.

ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום