בכורות דף ס עמוד א

פרק תשיעי

תנ"ה: היו לו חמשה עשר טלאים, לא יאמר אברור עשרה ואטול מהן אחד והשאר פטורים, אלא כונסן לדיר, ומוציא עשרה ונוטל מהן אחד, והשאר מצטרפין לגורן אחר.

והתניא: תשעה עשר טלאים, לא יאמר אברור עשרה ואטול מהן אחד והשאר פטורין, אלא כונסן לדיר, ומוציא עשרה ונוטל מהן אחד, והשאר פטורין!

תרגמה רהב"ס בדרבא בריגלא: בדיר שיש לו שני פתחים מדובר, ויצאו ט' בפתח זה וט' בפתח זה, דהאיך חד חזי לכאן ולכאן.

ולישני לו: כגון שמנה תשעה, וכי מטא עשרה קרי חד מרישא! סבר: עשירי מאליו קדוש,

ולישני לו בגורן, ומנאן זוגות זוגות! סבר: עשירי למנין בהמות הוא קדוש.

ארנב"י: זכאי אמו דרהב"ס, דשני לו שמועה בריגלא כשמעתיה.

יצאו שנים כאחת מונה אותם שנים שנים;

מנאן אחד - תשיעי ועשירי מקולקלין.

קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין,

התשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה - דברי ר' מאיר,

א"ר יהודה: וכי יש תמורה עושה תמורה?

אמרו משום ר"מ: אילו היה תמורה - לא היה קרב.

קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר מקודש.

זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו - אין אחד עשר מקודש.

ארי"ו:: מנאן זוגות זוגות, מאות מאות - עשירי למנינו הוא קדוש.

למנינו: רב מארי אמר: למנין שלו [כל המאה] הוא קדוש, ר"כ אמר: למנין בהמות הוא קדוש.

תנן: יצאו שנים כאחת - מונה אותן שנים שנים, מנאן אחד - תשיעי ועשירי מקולקלין,

למ"ד למנין שלו הוא קדוש - דתשיעי ועשירי מקולקלין,

אבל למ'''ד למנין בהמות- ארי"ו דווקא בהתכוונן להוציאם זוגות זוגות אבל בהלכו לבד לא

ת"ש: מנאן למפרע - עשירי שבמנין הוא קדוש,

למ"ד למנין בהמות קדוש יפה,

ואפי' למ"ד למנין שלו קדוש, עשירי חד קרי לו!- הואיל וישנו במנינא פרסאה, דקרו לעשרה חד.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום