בכורות דף נח עמוד א

פרק תשיעי

בהני זימני: כר"ת בדר"ח: כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים,

ואע"ג דתנן: עד שלא הגיע הגורן - מותר למכור ולשחוט - ניחא לו שתיעשה מצוה בממוניה, ואח"כ לזבון וליכול.

ולמה קרי לו גורן? דטבלה כגורן.

וכמה פרס? פירש ריבר"י: אין פרס פחות מט"ו יום.

כר' אבהו: פרוס - פלגא, פלגא דמה? פלגא דהלכות פסח,

כי הא דתניא: שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות.

במאי חלקו ר"ע ובן עזאי? ר"ע סבר: אדר הסמוך לניסן פעמים מלא ופעמים חסר,

פעמים דמיקלע ביום ל' ופעמים דמיקלע בכ"ט, ומשום כך לא קביע לו זמן.

ובן עזאי סבר: אדר הסמוך לניסן לעולם חסר, לפיכך קביע לו זמן בכ"ט באדר.

באחד בסיון - איידי דלא נפישי, אם אמרת ליקדים ליעשר - עד דמטי רגל שלמי להם.

בן עזאי לשיטתו, דהאלולין מתעשרין בפני עצמן ופעמים דמחסרין לאב, וצריך לעשות הכירא בחדש וישן.

בא' בניסן - כרשב"ג דב' שבתות, בא' בסיון - כדאמרן,

בכ"ט באלול- לשיטתם, דאמרו: בא' בתשרי ר"ה למעשר בהמה.

אחת ועוד אומר, אחת - דצריך לעשות הכירא בחדש וישן,

ועוד - מפני שהוא י"ט, ואי אפשר לעשר בי"ט, משום סקרתא[הצבע].

תניא: אמר בן עזאי, הואיל והללו אומרים כך, והללו אומרים כך - האלולין מתעשרין לעצמן.

וליחזי טעמיה דמאן מסתבר! וכי תימא לא מצי עומד על טעמם,

והתניא, בן עזאי: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה!

ארי"ו: מפי השמועה אמרוה, מפי חגי זכריה ומלאכי.

תניא: באיזה צד אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו לו ה' באב וה' באלול - אין מצטרפין,

ה' באלול וה' בתשרי - אין מצטרפין, ה' בתשרי וה' באב - מצטרפין.

וקמ"ל דלא אמרו דמספיקי גרנות כשנים

כדתנן: חמשה לפני ר"ה וחמשה לאחר ר"ה אין מצטרפין,

חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן - הרי אלו מצטרפין.

רבא: לדברי בן עזאי, נולדו לו חמשה באב, וחמשה באלול, וחמשה בתשרי - כונסן לדיר להתעשר,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום