לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בכורות דף נח עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ונוטל אחד מן האלולין, והשאר פטורין ממה נפשך: אם באחד באלול ר"ה - דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים, ואם באחד בתשרי ר"ה - דאב ואלול מצטרפין, דתשרי פטורין,

מה אמרת לצרפו לגורן אחר - עשירי ודאי אמר התורה, ולא ספק. וקמ"ל דלא גזרי' דאתי ליטול מהנך

באי זה צד מעשרין: כונסן לדיר, ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחת, ומונין א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט', והיוצא עשירי סוקר בסיקרא ואומר: ה"ז מעשר;

לא סקרו בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים, או עומדים, הרי אלו מתעשרין

היה לו מאה ונטל עשרה, עשרה ונטל אחד אי''ז מעשר, רבי יוסי בר'י אומר: מעשר.

קפץ אחד מן המנויין לתוכן - הרי אלו פטורין,

מן המעושרין לתוכן - כולם ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו במומן לבעלים.

ת"ר, באי זה צד מעשר: כונסן לדיר, ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחד, אמותיהם מבחוץ והם מבפנים, וגועות ויוצאות לקראת אמן.

ולפקינהו הם! 'יַעֲבוֹר' כתיב - ולא שיעבירוהו,

ולא זורק להם ירק שהיתום לא יצא [משא"כ באמותיהן]

ת"ר: 'כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר תַּחַת' - פרט לטריפה שאינה עוברת, 'תַּחַת הַשָּׁבֶט' - מצוה למנותן בשבט.

לא מנאן בשבט, או שמנאן רבוצים או עומדים מנין- ת"ל: העשירי קדש - מ"מ,

ואין לי אלא שקרא שמו עשירי,

לא קרא שמו עשירי מנין ת"ל: 'יִהְיֶה קֹּדֶשׁ' - מכל מקום.

יכול היו לו מאה ונטל עשרה, עשרה ונטל אחד, יכול יהיו מעושרין ת"ל: 'עֲשִׂירִי' ואי"ז עשירי,

ריב"י: מעשר. וטעמא דסבר כאבא אלעזר בן גומל דאומר: 'וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם' בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום