חגיגה דף ג עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. ר' תנחום: חרש באוזן אחת פטור מראיה - 'באזניהם' שתים.
ו'נגד כל ישראל' - שיאמר באזני כלל ישראל, ו'ישמעו' - שיתקרבו.
ב. ר' תנחום: חיגר ברגל אחת פטור מראיה - 'רגלים' שתים.
ו'פעמים' [לשון רגלים] - למעט בעלי קבין [שאין לו רגל, לא רק צולע].
רבא: 'מה יפו פעמיך..' נאין רגלי ישראל כשעולין לרגל.
ג. ר' תנחום: 'והבור ריק, אין בו מים' – אבל נחשים ועקרבים יש בו.
ריב"ב ורא"ח סיפרו לריה"ו מחידושיו דראב"ע:
א. ב'הקהל.. אנשים ללמוד, נשים לשמוע, 'טף' שכר למביאיהם.
ב. 'את ה' האמרת היום' עשיתוני חטיבה אחת בעולם - 'ה' אחד',
'וה' האמירך היום' כך אעשה אתכם - 'ומי כעמך.. גוי אחד'.
ג. 'דברי חכמים ד"ת כדרבנות' מכוונין לומדיהן לחיים,
'וכמסמרות' קבועים, 'נטועים' פרים ורבים,
'בעלי אסופות' ת"ח, אלו מטמאין ואלו מטהרין כמה אסיפות,
ולא יאמר איך אלמד כך - 'נתנו מרועה אחד' - אל אחד נתנן,
אלא עשה אזניך כאפרכסת להבין טעם כולם.
א"ל: הדור לא יתום, שראב"ע נמצא בו.
ובתחילה נמנעו, משום מעשה דריב"ד שאמר לר"א:
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית שהרי זורעים בשביעית,
והוציא לו עיניו: שזה כעין הלמ"מ שתיקנו כנה"ג -
שלא כבשום עולי בבל, בשביל עניים בשביעית וקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד, כשנתיישב התפלל: וחזרו עיניו למקומן.
ב. שוטה.
שיוצא יחיד בלילה, לן בבית הקברות, ומקרע כסותו.
ר"ה: שיהיו כולן. יוצא לאוויר, לן לרוח טומאה, מקרע שקוע במחשבות,
אבל בכולן הוא כנגח שור חמור וגמל שמועד לכל, סיבה אחת.
ור''ה חזר בו: דתניא: איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו
ר"י: אפילו אחת מהן. ובעשאן בדרך שטות,
איבעיא: ר''ה שחזר בו: ממקרע או מכולם - תיקו.
טומטום ואנדרוגינוס, ונשים ועבדים שאינם משוחררים.
'זכור' - למעט נשים אף שהזמן גרמא, הייתי מחייב מהקהל,
'זכורך' - למעט טומטום אף שביציו מבחוץ, ואנדרוגינוס,
'כל זכורך' - לרבות קטן שהגיע לחינוך - אסמכתא, דמדרבנן,
וקרא: למעט אלו שריחן רע, שאינם יכולים לעלות עם 'כל זכורך'
'אל פני האדון ה' - למעט עבד, שיש לו אדון נוסף.
ואיצטריך: חצי עבד חצי ב"ח, דעבד גמור לה לה מאשה.
ומתניתין דיקא: שאינם משוחררים - שלא משוחררים לגמרי.
חיגר סומא חולה וזקן.
'רגלים' - למעט בעלי קבין, חיגר, סומא, חולה, זקן.
ושאינו יכול לעלות ברגליו.
'רמוס חצרי' - למעט מפונקים, שאסור לעלות בנעל.
תניא: ערל וטמא פטורים מראייה, 'ובאת שמה והבאתם שמה' -
כל ישנו בביאה - ישנו בהבאה, וערל כר"ע: שהקיש לטמא.
לר"י: סומא בעין אחת פטור מראייה, יִרְאה יֵרָאה.
אמוראים בכו כשקראו פסוקים אלו: [יג]
ר"ה: א. מי בקש.. רמס חצרי - עבד שרבו מצפה שיֵרָאה, ציוה שיתרחק.
ב. למה.. זבחיכם יאמר ה' - מצפה שיאכל על שולחנו, ציוה שיתרחק.
ר"א: ג. לא יכלו אחיו לענות.. נבהלו מפניו – ק''ו בתוכחת ה'.
ד. ויאמר שמואל.. למה הרגזתני.. - שירא מהדין, ק''ו אנחנו.
ר' אמי: ה. יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה - כולי האי ואולי.
ו. בקשו צדק.. אולי תסתרו ביום אף ה' - כולי האי ואולי.
ר' אסי ז. שנאו רע.. אולי יחנן ה' - כולי האי ואולי.
ר' יוסף: ח. יש נספה בלא משפט, מי הולך טרם זמנו? - כרבב"א: שראה למלאך המוות שאמר לשלוחו לקחת מרים מגדלת שיער נשים, וטעה ולקח מגדלת תינוקות, שהורע מזלה בכוייה,
ולא החזירה, וממתין מלמוסרם לדומה, והשנים נותן לת"ח המעביר במידותיו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום