חולין דף ב עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך: דהכל חייבים בסוכה, הכל חייבין בציצית - חייבין לא קאמינא. דחיוב אינו לשון היתר.

לישנא דלכתחילה: דהכל סומכין אחד האנשים ואחד הנשים, ד'וְסָמַךְ יָדוֹ... וְנִרְצָה'

א"ל, רב אשי: מתני' דידן קשיא, דמלשון שחיטתן כשרה משמע בדיעבד, והך דהכל לכתחילה הוא [דתרתי דיעבד ל"ל]

יישוב מתני' - הכל לכתחילה ושחיטתן כשרה דיעבד

א. רבב"ע ה"ק: הכל שוחטין ואפי' טמא בחולין שנעשו על טהרת הקודש, וכקודש דמו,

כיצד עושה? – שוחט בסכין ארוכה, כדי שלא יגע בבשר,

ובמוקדשים לא ישחוט, שמא יגע בבשר, ואם שחט ואומר ברי לי שלא נגעתי - שחיטתו כשרה,

חוץ מחש"ו דאפי' בחולין דיעבד לא, שמא ישהו, או ידרסו, או יחלידו.

א. וכולן ששחטו

אטמא במוקדשים, ואינו לפנינו לשאלו אם נגע.

והך: דכל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה, דכשרה בזרים, בנשים ובעבדים ובטמאים, ואפי' בקדשי קדשים, ובלבד שלא יגעו הטמאין בבשר. - ותרתי ל"ל? טמא במוקדשין כאן ושם

א. כאן עיקר, ושם איידי דתנא שאר פסולין תנא גם טמא במוקדשים.

ב. שם שהעיקר בקדשים, כאן איידי דתנא טמא בחולין, תני גם טמא במוקדשים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום