חולין דף ג עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
האי טמא, במאי:א. דאיטמי בשרץ, - דאי טמא מת הא 'בַּחֲלַל חֶרֶב' וחרב הרי הוא כחלל, אב הטומאה הוא, מטמא לסכין, והסכין מטמא לבשר!
ב. בטמא מת וכגון שבדק קרומית של קנה שאינה מקבלת טומאה ושחט בה,
דבכל שוחטים - בצור, ובזכוכית, ובקרומית של קנה.
ב. אביי ה"ק: הכל שוחטין ואפי' כותי, ודווקא כשישראל עומד על גביו, אבל יוצא ונכנס - לא ישחוט,
ואם שחט חותך כזית בשר ונותן לו,
אכלו - מותר, לא אכלו - אסור לאכול משחיטתו,
חוץ מחש"ו דאפי' דיעבד לא, שמא ישהו, או ידרסו, או יחלידו.
ויקשה: 'וכולן ששחטו' לא אחש"ו דהיצ"ל ואם שחטו, ולאו אכותי דהא כשישראל עומד על גביו שוחט אפי' לכתחלה - קשיא.
רבא: ויוצא ונכנס לכתחלה לא? דהמניח עכו"ם בחנותו ובה יין, וישראל יוצא ונכנס - מותר! – 'המניח' קתני, משמע דיעבד.
והך: דאין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אלא אף שיוצא ונכנס לכתחלה - מותר!
ג. רבא ה"ק: הכל שוחטין ואפי' כותי, בד"א כשישראל יוצא ונכנס,
אבל בא ומצאו ששחט - חותך כזית בשר ונותן לו,
אכלו - מותר, לא אכלו - אסור לאכול משחיטתו,
חוץ מחש"ו דאפי' דיעבד לא, שמא ישהו, או ידרסו, או יחלידו.
ויקשה: 'וכולן ששחטו' לא אחש"ו דא"כ ליתני ואם, ולאו אכותי דהא אפי' יוצא ונכנס שחיט לכתחלה - קשיא.
ד. רב אשי ה"ק: הכל שוחטין ואפי' ישראל מומר,
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום