גיטין דף יט עמוד ב

פרק שני

רשב"ג: רק בגיטי נשים, אבל בשחרורי עבדים ושאר שטרות,

רק אם יודעין לקרות ולחתום חותמין, ואם לא אין חותמין.

והטעם: שלא יהו בנות ישראל עגונות.

רבא: הלכה כרשב"ג,

ר"ג מרבא: אין הלכה בקריאה. ומה שהלקה ר''כ בשאר שטרות- על חתימה.

א"ל עולא: א"צ, דהא ר"א מרא דא"י, ור"נ: קראו לפניהם וחתמו.

ודווקא ר"נ וספרי דייני- דיש להם אימה,

אבל ר"נ וספרי אחרים, או ספרי דייני ואדם אחד- לא.

ר"פ: בשטר פרסי שנעשה בערכאות כותים קרא לשני כותים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו, וגבה בו ממשועבדים

ר"א מאמימר: שטר פרסי החתום בעדי ישראל, גובים ממשעבדי

א. ביודעים לקרותו ב. באפיצן שאין יכול להזדייף ג. ובחוזר בשיטה אחרונה

וקמ"ל: שבכל לשון כשר, ואפי' בשאר שטרות.

אם בדקו במי נרא ופלט, חיישי שבשעת הכתיבה רישום הגט ניכר.

אבל לא פלט אינה מגורשת,

דלשמואל: רק בכתיבה הר"ז גיטך, ונטלתו וזרקתו לים, לאור, ולכל דבר האבד

וחזר ואמר שטר פסים, שטר אמנה הוא מגורשת, ואין יכול לאוסרה

והך: דהר"ז גיטך שאינו יכול לאוסרה ואם קראוהו איך יאמר שטר פסים הוא

מיירי שהכניסו לכיסו והוציא, וקמ"ל: דלא חיישי שהחליפו.

ר"נ: לא שכיח מזוזה בין החביות, ודווקא בנמצא א',

אבל ב' ג', מדזה נמצא, גם זה. והגט - עכברים אכלו.

רב יוסף: אי משום מי מילין - אין מי מילין ע"ג מי מילין,

אי משום כריתות שיש בה - בעינא וכתב לה לשמה,

אי הקדים והביא זוז לסופר -הא בעי' שמו ושמה עירו ועירה!

ובא להשמיענו: דלא חיישי למי מילין ע"ג מי מילין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום