גיטין דף כא עמוד א

פרק שני

ודחה רבא: דשאני זקן, שידע להקנות!

ב. אלא לרבא: מערב היוצא אחר חתימת העדים, גובה מבני חורין.

ודחאו רב אשי: דשמא איש שיודע להקנות,

ג. אלא לר"א: מאשה כותבת גיטה, והאיש את שוברו, שקיום הגט רק בחותמיו.

קנאתהו ומתגרשת בו. והלכתא בכפות דחצר מהלכת לא קונה.

ולא די בעומד- דכל שמהלך לא קנה, עומד ויושב לא קנה.

וצריכא: חצר דלא ליגזר משום חצרה הבאה לאחמ"כ,

ועבד דלא גזרי' כפות אטו שאינו כפות.

הקשה אביי: חצר מתרבה מידה בין מדעתה ובין בע"כ, אבל מתנה רק מדעתה.

א. דחאו רשב"א: והא שליחות לקבלה, מדעתה ולא בע"כ, ומהני בגט,

ב. תירץ אביי: א. שליחות נתרבתה מושלח ושלחה, ולא מידה.

ב. שליחות לקבלה גם בע''כ. באב המקבל גט לבתו קטנה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום