גיטין דף כג עמוד א

פרק שני

ר"ה: רק בגדול עומד על גביו [שאינם בני דעה].

ר"נ: א''כ גם גוי כשר בישראל עומד ע'ג, והא פסול.

שאני גוי שעל דעת עצמו מכוון בכתיבה.

הדר אר"נ: למתני' דכר''מ גוי כשר לכתיבת הגט! מדפסל דווקא לגבי הבאה

והך: דגוי פסול כר"א דעדי מסירה ובעי' כתיבה לשמה וגוי ע'ד עצמו עושה

והך: ד'וכתב לה' - לשמה - היינו חתימת עדים.

והך: דכל גט שנכתב שלא לשום אשה - פסול.

-א. אימא שנחתם, וכשחותמו לשמה, כאילו כותבו לשמה.

ב. מתני כר"א דעדי מסירה,

שמואל: מתני' בששייר מקום התורף.

ר"ז מרי"ו: כאן הודיעך שאין כח לשמה, וכר''מ דחתימה כרתי,

והך דרבב''ח מרי''ו: דר"א היא! אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן.

הכל כשרין להביא את הגט, חוץ מחש''ו וסומא, וגוי.

קיבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח,

שוטה ונשתפה, עכו"ם ונתגייר - פסול;

אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח, פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח,

שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה - כשר.

זה הכלל: כל שתחילתו וסופו בדעת - כשר.

חש"ו - לאו בני דיעה, גוי- לאו בר היתר הוא,

סומא - ר"ש: שאינו יודע ממי ולמי נוטלו,

והקשה רב יוסף: סומא מותר בטביעות עין דקול שמותר באשתו ובנ''א בנשותיהם בלילה,

אלא: כאן בחו"ל דצ"ל בפ"נ ובפ"נ. ובאמת פתוח ונסתמא כשר,

והך: דדייק חזר ונתפתח הא לא חזר לא- איידי דשפוי ונשתטה,

רב אשי: דייק ממתני' זה הכלל: כל שתחילתו וסופו בדעת כשר,

ולא תני: כל שתחילתו וסופו בכשרות - כשר, ש"מ.

א"ל רב אמי: יכול - מדפסל לעכו"ם מכלל דעבד כשר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום