הוריות דף יג עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. פר כהן משוח ופר עדה כו'.

מדת"ר: 'ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון' שיהא ראשון קודם לפר העדה בכל מעשיו.

• ת"ר: פר כהן משיח ופר העדה עומדים - פר כהן משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, דין הוא שיקדים המכפר למתכפר, וכן אומר: 'וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל'.

פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודת כוכבים.

דהאי חטאת והאי עולה, ותניא: 'והקריב את אשר לחטאת ראשונה' וכבר נאמר שהחטאת ראשונה

אלא זה בנה אב, שיהו כל חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם, וקיי"ל דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה.

פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים.

- דחטאת עבודת כוכבים חסירא אל"ף, לחטת כתיב.[לומר שעולה קודמת]

- רבא אמר: 'כמשפט' כתיב בפר דעכו"ם ובתר כתיבה אזלי' .

שעיר עבודת כוכבים קודם לשעיר נשיא. - דהאי צבור והאי יחיד.

שעיר נשיא קודם לשעירת יחיד. דהאי מלך והאי הדיוט.

שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד. – והך דתניא: כבשת יחיד קודמת לשעירת יחיד!

• אביי: תנאי היא אי שעירה עדיפא, שכן נתרבתה אצל עבודת כוכבים ביחיד;

אי כבשה עדיפא, שכן נתרבתה באליה.

עומר קודם לכבש הבא עמו;

שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם.

זה הכלל: דבר הבא בגין ליום - קודם לדבר הבא בגין לחם.

האיש קודם לאשה - להחיות ולהשב אבדה,

והאשה קודמת לאיש - לכסות ולהוציא מבית השבי.

בזמן ששניהם עומדים בקלקלה - האיש קודם לאשה.

• ת"ר: היה הוא ואביו ורבו בשבי - הוא קודם לרבו, ורבו קודם לאביו, אמו קודמת לכולם.

חכם קודם למלך ישראל, חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות.

מלך קודם לכהן גדול, 'ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם וגו'.

כהן גדול קודם לנביא, שנא': 'ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא, הקדים צדוק לנתן';

ואומר: 'שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך וגו',

יכול הדיוטות היו? ת"ל: 'כי אנשי מופת המה', ואין מופת אלא נביא, שנא': 'ונתן אליך אות או מופת'.

משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים;

מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת קריו;

משיח שעבר מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו;

עבר מחמת מומו קודם למשוח מלחמה;

משוח מלחמה קודם לסגן;

סגן קודם לאמרכל – אמר כולא ואין משיבין על דבריו.

אמרכל קודם לגזבר;

גזבר קודם לראש משמר;

ראש משמר קודם לראש בית אב;

ראש בית אב קודם לכהן הדיוט.

• איבעיא להו: לענין טומאה, סגן ומשוח מלחמה איזה מהם קודם?

מ"ז בדר"נ: ת"ש, דתניא: סגן ומשוח מלחמה שהיו מהלכים בדרך ופגע בהם מת מצוה, מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן, שאם יארע בו פסול בכהן גדול, נכנס הסגן ומשמש תחתיו.

והתניא: משוח מלחמה קודם לסגן!

- אמר רבינא: כי תניא ההיא - להחיותו.

כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר.

אימתי? בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.

כהן קודם ללוי – 'בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים.

לוי קודם לישראל – 'בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו'.

ישראל קודם לממזר - שזה מיוחס, וזה אינו מיוחס.

ממזר קודם לנתין - זה בא מטפה כשרה, וזה בא מטפה פסולה.

נתין קודם לגר - זה גדל עמנו בקדושה, וזה לא גדל עמנו בקדושה.

גר קודם לעבד משוחרר - זה היה בכלל ארור, וזה לא היה בכלל ארור.

ה. אימתי? בזמן שכולן שוין כו'.

מה"מ אראב'י ד'יקרה היא מפנינים', מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.

תניא, רשב"י אומר: בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר, שזה גדל עמנו בקדושה, וזה לא גדל עמנו בקדושה, אלא זה היה בכלל ארור, וזה לא היה בכלל ארור.

שאלו תלמידיו את ראב"צ: מפני מה הכל רצין לישא גיורת, ואין הכל רצין לישא משוחררת?

אמר להם: זו היתה בכלל ארור, וזו לא היתה בכלל ארור.

דבר אחר: זו היתה בחזקת שמור, וזו לא היתה בחזקת שמור.

• שאלו תלמידיו את ר"א: מפני מה הכלב מכיר את קונו, וחתול אינו מכיר את קונו?

אמר להם: ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח, האוכל עכבר עצמו עאכ"ו.

• שאלו תלמידיו את ר"א: מפני מה הכל מושלים בעכברים? מפני שסורן רע. [יצר שלהן – שר שלהן]

רבא: שנושכין אפי' גלימה שאין להן הנאה, מזה ר"פ אפי' מרא [יתד מעדר]

• ת"ר, חמשה דברים משכחים את הלימוד: האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו;

ויש אומרים: אף המניח כליו תחת מראשותיו.

• חמשה דברים משיבים את הלימוד: פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן, והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח, והרגיל בשמן זית, והרגיל ביין ובשמים, והשותה מים של שיורי עיסה;

וי"א: אף הטובל אצבעו במלח ואוכל.

א. הרגיל בשמן זית.

מסייע לרי"ו: כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה.

והרגיל ביין ובשמים.

מסייע לרבא: חמרא וריחני פקחין.

א. והטובל אצבעו במלח.

• אר"ל: ובאחת.

כתנאי, ר' יהודה אומר: אחת ולא שתים, רבי יוסי אומר: שתים ולא שלש;

וסימניך: קמיצה.

• עשרה דברים קשים ללימוד: העובר תחת האפסר הגמל וכל שכן תחת גמל עצמו,

והעובר בין שני גמלים,

והעובר בין שתי נשים,

והאשה העוברת בין שני אנשים,

והעובר מתחת ריח רע של נבילה,

והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום,

והאוכל פת שלא בשל כל צרכו,

והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון,

והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות,

והמסתכל בפני המת;

ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר.

• ת"ר: כשהנשיא נכנס, כל העם עומדים, ואין יושבים עד שאומר להם: שבו;

כשאב ב"ד נכנס, עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו;

כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.

בני חכמים ות"ח, בזמן שרבים צריכים להם - מפסיעין על ראשי העם, יצא לצורך יכנס וישב במקומו.

בני ת"ח שממונים אביהם פרנס על הצבור,

בזמן שיש להם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם ואחוריהם כלפי העם,

בזמן שאין להם דעת לשמוע - נכנסים ויושבים לפני אביהם ופניהם כלפי העם.

• ראב"צ: אף בבית המשתה עושים אותם סניפין.

יצא לצורך - נכנס ויושב במקומו.

• אר"פ: לא אמרו אלא לקטנים, אבל לגדולים לא, שהיה להם לבדוק עצמן קודם

דאריא"ר: לעולם ילמד אדם עצמו להשכים ולהעריב, כדי שלא יתרחק.

רבא: האידנא דחלשא עלמא, אפילו לגדולים נמי.

• ראב"צ: אף בבית המשתה עושים אותם סניפים.

רבא: בחיי אביהם בפני אביהם.

• ארי"ו: בימי רשב"ג נישנית משנה זו, רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד,

כשהיה רשב"ג כולם קמו מלפניו כשהלכו ר"מ ור"נ יחד כו"ע קמו מפניהם

אמר רשב"ג: וכי לא צריכים היכר ביני לבינם, ותיקן הך מתני'

אותו היום לא היו ר"מ ור"נ שם ולמחר כשבאו ראו שלא קמו כפי שהיו רגילים וסיפרו להם שכן תיקן רשב"ג

א"ל ר"מ לרבי נתן: אנא חכם ואת אב"ד, נתקן דבר לעצמנו נאמר לו שילמד בעוקמין וכיון שאינו יודע נאמר לו 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו', למי נאה למלל גבורות ה'? מי שיכול להשמיע כל תהלותיו, נעבירו מנשיאותו ונהיה אני אב"ד ואתה נשיא.

שמעם ריב"ק אמר: דלמא ח"ו יבוא הדבר לידי בושת, הלך וישב אחורי עלייתו של רשב"ג פשט, גרס ותנא, גרס ותנא. והבין רשב"ג ששמא ח"ו יש דבר בביהמ"ד נגדו נתן דעתו וגרס כל המסכת

למחר אמרו ליה: ניתי מר וניתני בעוקצין, פתח ואמר.

בתר דאוקים, אמר להו: אי לא הייתי מלמדכם ביישתוני פקיד ונפקד מקומם מביהמ"ד

היו כותבים קושיות בפתק וזרקו לשם מה שתירץ תירץ ומה שלא הם כתבו התירוץ וזרקו.

א"ל רבי יוסי: תורה מבחוץ ואנו מבפנים? א"ל רשב"ג: נכניסם מיהו נקנסם שלא יאמרו שמעתא משמם

אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים.

הראו להם בחלום לכו ופייסו לרשב"ג, רבי נתן הלך, ר"מ לא הלך שאמר: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

כשהלך ר"נ א"ל רשב"ג: נהי דהועיל לך אבנט דאביך [שררתו כרשכבה"ג] להיות אב'ד אך להיות גם נשיא?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת הוריות · הדף היומי היום