הוריות דף יא עמוד א

פרק שלישי

ואילו צעירה דקרייה בן עמי, א"ל: אל תצורם ואל תתגר בם כלל, אפילו צעורי לא.

• רחב"א מריב"ק: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה, זכתה וקדמתה ארבע דורות למלכות.

• ת"ר: 'מעם הארץ' - פרט למשיח, 'מעם הארץ' - פרט לנשיא, והלא כבר יצאו משיח לידון בפר, נשיא לידון בשעיר!

שיכול משיח על העלם דבר עם שגגת מעשה מביא פר, על שגגת מעשה לחודיה מביא כשבה ושעירה?

ת"ל: מעם הארץ - פרט למשיח, מעם הארץ - פרט לנשיא.

תינח משיח, אלא נשיא בשגגת מעשה הוא דמייתי!

ר"ז מדרבא: הכא מיירי- כגון שאכל כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה ואח"כ נודע לו, סד''א נייתי כשבה או שעירה, קמ"ל.

הניחא לר"ש דאזל בתר ידיעה, אלא לרבנן דאזלו בתר חטאה מאי איכא למימר?

אלא אר"ז מדרבא: הכא מיירי כגון שאכל חצי כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה והשלימו ואח"כ נודע לו, ס"ד אמינא נצטרף ונייתי כשבה או שעירה, קמ"ל.

• בעא רבא מרב נחמן: נשיאות מהו שתפסיק?

וכגון שאכל חצי כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה ועבר והשלימו, התם לא מצטרף, דאכל חצי כשהוא הדיוט וחצי כשהוא נשיא אבל כאן שניהם כשהוא הדיוט אכל מצטרף

או"ד ל"ש תפשוט מעולא מרי"ו: אכל חלב והפריש קרבן והמיר וחזר בו, הואיל ונדחה ידחה.

- ודחי' דשאני מומר לאו בר אתויי קרבן הוא, האי בר אתויי קרבן הוא.

• בעא ר"ז מר"ש: אכל ספק חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה ונודע לו על ספקו, מהו? אליבא דרבנן דאזלי בתר חטאה לא תבעי לך - דמייתי אשם תלוי,

תיבעי אליבא דר"ש מדאשתני לודאי אשתני לספק, או"ד כי אשתני לודאי - דאשתני קרבן דידיה, אבל הכא דלא אשתני קרבן דידיה - אימא לייתי אשם תלוי? תיקו.

• ת"ר: 'מעם הארץ' - פרט למומר;

רשבר"י מר"ש: 'אשר לא תעשינה בשגגה ואשם' - השב בידיעתו מביא קרבן על שגגתו, לא שב בידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו.

איכא בינייהו: לאו מומר לאכול חלב ומביא קרבן על הדם אי גם לדם הוא מומר או מיהא שב בידעתו הוא

- דהא רבא אמר להדיא דמומר לאכול חלב לא הוי מומר לדם!

אלא פליגי באוכל נבלה לתאבון ונתחלף לו בשומן ואכלו

מר סבר: כיון דלתאבון אכיל במזיד מומר הוא,

ומ"ס: כיון דאילו אשכח דהיתר לא אכל דאיסור לאו מומר הוא.

• ת"ר: אכל חלב זהו מומר, ואיזהו מומר? אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, ושתה יין נסך;

ר"י: אף הלובש כלאים.

רבב"ח מרי"ו: ה"ק אכל חלב לתאבון - הרי זה מומר, להכעיס - הרי זה צדוקי[מין],

ואיזהו מומר דבסתמו צדוקי? הוי אומר: אוכל נבילה וטריפה, שקצים ורמשים, ושתה יין נסך.

ריב"י: אף הלובש כלאים.

איכא בינייהו כלאים דרבנן, מר סבר: מדאורייתא הוי מומר, דרבנן לא הוי מומר;

ומר סבר: כלאים כיון דמפרסם אסוריה, אפי' בדרבנן הוי מומר.

• פליגי ר"א ורבינא: חד אמר: לתאבון - מומר, להכעיס - צדוקי;

וחד אמר: להכעיס נמי מומר, וצדוקי הוא- כל העובד עבודת כוכבים.

והך דאכל פרעוש אחד או יתוש אחד - ה"ז מומר; ואפי' דלהכעיס קרי מומר דהתם אמר אטעום טעם איסור

• ת"ר: נשיא - יכול נשיא שבט כנחשון בן עמינדב? ת"ל: 'מכל מצות ה' אלהיו',

ולהלן הוא אומר: 'למען ילמד ליראה את ה' אלהיו', מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו, אף נשיא כן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת הוריות · הדף היומי היום