לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

הוריות דף יב עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• והתם נמי לא הוה שמן המשחה דתניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנא': 'ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך',

ויאשיהו מלך יהודה גנזו, שראה שכתוב בתורה: 'יולך ה' אותך ואת מלכך וגו',

צוה וגנזום, שנאמר: 'ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל',

ואר"א: אתיא 'שם שם', אתיא משמרת משמרת, אתיא דורות דורות!

- • אר"פ: באפרסמא דכיא.

• ת"ר: כיצד מושחין את המלכים? כמין נזר, ואת הכהנים? כמין כי.- כמין כף יווני [מבין עיניו עד עורפו]

• תני חדא: בתחלה מוצקין שמן על ראשו, ואח"כ נותנין לו שמן בין ריסי עיניו,

ותניא אחריתי: בתחלה נותנין לו שמן בין ריסי עיניו, ואח"כ מוצקים לו שמן על ראשו!

תנאי היא, מ"ד יציקה עדיפא ד'ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו'.

ומ"ד משיחה עדיפא, דשכן אתה מוצא אצל כלי שרת.

והך דויצוק ובסוף וימשח היינו דמ"ט ויצוק משום דוימשח

• ת"ר: 'כשמן הטוב יורד על הזקן זקן אהרן וגו' - כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו.

• אר"פ תנא: כשהוא מספר, עולות ויושבות לו בעיקר זקנו, ועל דבר זה היה משה דואג, אמר: שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה? יצתה בת קול ואמרה: כשמן הטוב וגו' כטל חרמון, מה טל חרמון אין בו מעילה, אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה.

ועדיין היה אהרן דואג, אמר: שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי?

יצתה בת קול ואמרה לו: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, מה משה לא מעל, אף אתה לא מעלת.

• ת"ר: אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם, שנא': 'ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם וגו' והורדתם אותו אל גיחון.

• אר"א: הרוצה לידע אי ישלים שנתו או לא ידליק נר בעשרה ימים שבין ר'ה ליוה"כ בבית שלא נושבת בו הרוח אי נמשך האור תעלה לו יידע שתעלה לו שנתו

• והרוצה לעשות בעיסקה וירצה לידע אי יצליח או לא יגדל תרנגול ע'ש העיסקא אי ישמין וישביח יצליח.

• הרוצה לצאת לדרך ורוצה לדעת אם יחזור ויבוא לביתו יעמוד בבית חשוך אי רואה צל של צילו ידע שישוב לביתו.

- ולאו מלתא היא, שמא תחלש דעתו מזה ומתוך זה גופא יורע מזלו

- אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, לעולם יהא רגיל למיחזי בר"ה קרא ורוביא כרתי וסלק ותמר.

• א"ל ר"מ לבנו: קודם גרסו המשנה ורק אח'כ עלו לרבכם, וכשתשבו לפניו תביטו בפיו ד'והיו עיניך רואות את מוריך'

וכשתגרסו - גרסו על נהרא דמיא, דכמו שנמשכים המים כן ימשכו שמועתיכם

ושבו בחורבות מתא מחסיא ולא בארמונות פומבדיתא,

טוב דג סרוח דמתא מחסיא מכותח קשה[אף שמשובח יותר].

'רמה קרני באלהי' - רמה קרני ולא רמה פכי, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן,

שאול ויהוא שנמשחו בפך - לא נמשכה מלכותן.

ג. המשוח בשמן המשחה וכו'.

• ת"ר: 'כהן' ולא מלך, 'משיח' ולא מרובה בגדים, 'כהן המשיח' שאין משיח ע"ג [כמשוח מלחמה]

'הירך' - המיומנת שבירך, ה"נ 'המשיח' - המיומן שבמשוחים.

אמר מר: משיח - יכול מלך.

'מלך' - איצטריך, סד"א: על שגגת מעשה יביא שעיר, על העלם דבר יביא פר, קמ"ל.

ד. אין בין משוח בשמן המשחה כו'.

מתני' כרבנן ולא כר"מ דאמר מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות, ולא הודו לו חכמים.

טעמא דר"מ: 'משיח' - משוח בשמן המשחה, 'הכהן המשיח'-למרובה בגדים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת הוריות · הדף היומי היום