כתובות דף לד עמוד ב

פרק שלישי

וכאן בטובח ע"י עצמו ושאני הני דחידוש בקנס, אף דמיקטל משלם.

ורבה לטעמיה: היה גדי גנוב לו בער"ש וטבחו בשבת חייב, שנתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת.

גנב וטבח בשבת - פטור, שאם אין גניבה, אין טביחה ואין מכירה.

רבה: היה גדי גנוב לו וטבחו במחתרת חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור מחתרת.

גנב וטבח במחתרת - פטור, שאם אין גניבה, אין טביחה ואין מכירה.

וצריכא מחתרת אף דאיסורה איסור שעה, ושבת אף דבעי התראה,

• ר"פ: פרה גנובה, וטבחה בשבת חייב, שנתחייב בגניבה קודם איסור שבת. פרה שאולה, וטבחה בשבת - פטור. [אף דמעשת משיכה התחייב במזונותיה, ס"ד ה"נ בשאלה קמ"ל]

רבא: הניח אביהן פרה שאולה -משתמשין בה כל ימי שאלתה,

מתה - אין חייבין באונסה.

כסבורין של אביהם היא, וטבחוה ואכלוה - משלמין דמי בשר בזול.

הניח להן אביהן אחריות נכסים - חייבין לשלם.

איכא דמתני לאחריות נכסים ארישא דשאולה, כ"ש אסיפא, ופליגא דר"פ.

ומאן דמתני אסיפא, אבל ארישא לא, והיינו דר"פ.

רי"ו שלא התרו למלקות לא אמר כר"ל דמתני' כר"מ- דמוקים לה כרבנן,

ר"ל לא אמר כרי"ו: כיון דאילו התרו בו פטור, כשלא התרו בו פטור.

ולטעמם:חייבי מיתות שוגגין, וחייבי מלקיות שוגגין, ודבר אחר

לרי"ו: חייב, שלא התרו בו.

ולר"ל פטור כיון דאילו התרו בו פטור, כשלא התרו בו גם פטור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום