כתובות דף לו עמוד א

פרק שלישי

ת"ר: עריות, ושניות לעריות ממאנת איילונית ויוצאת משום ש"ר אין להם לא קנס ולא פיתוי.

• עריות חייבי מיתות ב"ד, שניות חייבי כריתות, אבל חיי"ל יש להן קנס, - וכשמעון התימני.

• א"ד: עריות חייבי מיתות ב"ד וחי"כ, שניות – חיי"ל- וכרשב"מ.

רישא: הממאנת - אין לה קנס ופיתוי, הא קטנה יש לה כרבנן.

וסיפא: איילונית אין לה קנס ופיתוי -כר"מ: דקטנה אין לה קנס,

וא"א דכולה ר'מ ובממאנת ס"ל כר"י, - שהרי חלק על ר"י,

דעד מתי הבת ממאנת לר"מ: עד שתביא ב' שערות,

ולר"י: עד שירבה שחור על הלבן

ואין לומר דר"י: בקטנה ס"ל כר"מ -דהיצ"ל 'זו דברי ר"מ ור' יהודה'.

א. תנא סבר כר"מ בחדא, וחלק בחדא.

ב. רפרם ממאנת- הראויה למאן. ויקשה דא"ה ליתני קטנה- קשיא

והך דהחרשת, שוטה, ואיילונית יש להן קנס, וטענת בתולים!- הא ר"מ והא רבנן

[דיש להקשות מדחרשת, שוטה, בוגרת, ומוכ"ע אין להן טענת בתולים, סומא ואיילונית - יש להן, סומכוס מר"מ: סומא אין לה,

ר"ש: הא ר"ג דאף בלא טענה שמעי' דפתח פיך לאלם, והא ר' יהושע,

בטען פתח פתוח דלגבי דמים נותנין לה לילה הראשון,

• סומכוס מר"מ: סומא אין לה טענת בתולים. -מפני שנחבטת ע"ג קרקע אינה רואה ואינה מראה לאמה וכולם רואות ומראות.

והיוצאת משום ש"ר אין לה קנס ופיתוי. – כר''ש

[ולא מצד ש"ר -דבת סקילה היא]

• ר"פ: ש"מ, שטר רע לא גובין בו. [לא שיצא קול ששטר מזוייף או שזינתה- דהא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה]

אלא שהעידו שנים שתבעתם לאיסור וכן כאן שביקש מהם לזייף - דכיוון שמחזר לזייף זייף וכתב,

ואלו שאין להן קנס: הבא על הגיורת, שבויה, שפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות ג' שנים ויום א'.

רבי יהודה: שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה אף שגדולה.

הבא על בתו, בת בתו, בת בנו, בת אשתו, בת בנה, בת בתה

- אין להן קנס, מפני שמתחייב בנפשו, שמיתתן בידי ב"ד

והמתחייב בנפשו אין משלם ממון דואם לא יהיה אסון ענוש יענש.

רי"ו: רבי יהודה ורבי דוסא אמרו דבר אחד. ר"י -הא דאמרן.

ר"ד: דלר"ד: שבויה אוכלת בתרומה, דמה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה?

[לרבנן שבויה אוכלת רק אם אין עדים ואומרת נשביתי וטהורה]

דחה רבה: לר"י דווקא כאן שלא יהא חוטא נשכר משא"כ שם כרבנן,

ולר"ד דווקא שם דתרומה דרבנן, אבל קנס דאורייתא -ס"ל כרבנן.

ודחאו אביי: דכאן טעם ר"י לאו משום שלא יהא חוטא נשכר,

דלר"י יא בקדושתה אף בת י' שנים - כתובתה מאתים.

ושלא יהא חוטא נשכר שאם תוריד מכתובתה ימנעו מלישאה שיחזיקוה שנבעלה

והא דהפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה, מעיד בה כדי- לא ישאנה.

ולר"י בין כך ובין כך לא ישאנה

א. ר"פ: אימא לר"י בין כך ובין כך ישאנה.

ב. רהבדר"י: רי"ו לדברי רבנן אמר [דלר"י עצמו בין כך ובין כך ישאנה]

ורבנן יענוהו דהפודה את השבויה ומעיד בה - ישאנה, דלא שדי איניש זוזי בכדי. מעיד בה - לא ישאנה, שמא עיניו נתן בה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום