כתובות דף לג עמוד ב

פרק שלישי

הקשה ר"י מנהר פקוד: הניחא לרבנן, דנפש ממש, אלא לרבי דממון, מא"ל?

ד. אלא כרבא: 'אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה', וכי זה מהלך בשוק וזה נהרג? אלא מלמד שחובשין אותו, ואי מת הורגים אותו,

ואי לא מת 'שבתו יתן ורפא ירפא'. ובהכרח בשהתרו בו, ומותרה לדבר חמור מותרה לדבר הקל,

ואהך הקשה כדלעיל דמי יימר דהוי מותרה לדבר הקל ואת"ל הוי,

אפשר מלקות חמור כרב דאלו הילקו לחנניה מישאל ועזריה, ח"ו עבדו לצלם,

ודחאו רסבדר"א: שאני בין כאןה שיש לה קצבה לשאין לה קצבה

ר"מ: ממאי דבמזיד, ונקה ממיתה שמא בשוגג, ונקה מגלות! -קשיא.

ר"ל: כר"מ: דלוקה ומשלם. אבל בתו לא דמת ומשלם אין לו

והא דתניא: גנב וטבח בשבת, לעכו"ם, שור הנסקל וטבחו

לר"מ: משלם דו"ה וחכמים: פוטרין!

כדתירצו החבורה מרי'ו: שם בטובח ע"י אחר [ואין חייב מיתה],

והתורה חייבתו- א. מה מכירה ע"י אחר אף טביחה,

ב. דבר"י או לרבות השליח, ג. דב"ח תחת לרבות השליח

ולא חייב לא משום שפטור אלא דקלבדר''מ משא'כ בששלח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום