כתובות דף ל עמוד ב

פרק שלישי

למ"ד יש בה הויה, ולמ"ד דראוייה לקיימה,

שלא כרנבה"ק שעשה יוה"כ כשבת לתשלומין, שפטור על הממון

א. אביי: כאסון הנאמר בידי אדם, דפטור תשלומין,

ואין לחלק: בין צינים ופחים דביד'ש, לאריא וגנבי דבידי אדם דיעקב הזהיר על הכל

וקשה: דהכל ביד"ש חוץ מצינים פחים, דשומר נפשו ירחק מהם!

ועוד: הא אריא וגנבי לאו בידי אדם,

כרי"ו משחרב ביהמ"ק, אף שבטלו סנהדרין, דין ד' מיתות לא בטל.

מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה דורסתו,

ומי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו,

ומי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו,

ומי שנתחייב חנק - או טובע בנהר או מת בסרונכי!

אלא איפוך: אריא וגנבי בידי שמים, צינים ופחים בידי אדם.

ב. רבא: 'ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו',

אמרה תורה: כמיתה שלכם שפטור כך כרת שלי פטור מתשלומין.

נפק"מ- זר שאכל תרומה, לאביי פטור, ולרבא חייב.

ולאביי פטור אף דמודה רנבה"ק דנתחייב באיסור גניבה קודם שיבוא לידי איסור חלב,

א. שתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה בעידניה ויכול להחזיר ע"י הדחק

ב. ר"פ: כגון שתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו.

ג. רב אשי: בזר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של חבירו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום